מה זה גבולות פלנטריים?

החיים שלנו מלאים בגבולות, הם בכל מקום: בין מדינות, בין חברים וזרים ואפילו בינינו לבין עצמנו. אבל מהם "הגבולות הפלנטריים" של כדור הארץ ולמה הם כל כך חשובים?

מאחורי משבר האקלים עומדת עובדה פשוטה: במהלך מאות השנים האחרונות התרגלנו רק לקחת עוד-ועוד מהעולם שלנו, בלי לתת לו דבר בחזרה ובלי להתחשב ביכולת הנתינה שלו. כדור הארץ הוא דבר מופלא, המקום היחיד ביקום המוכר לנו שבו מתקיימים חיים. המערכת האקולוגית המיוחדת שנוצרה פה מספקת לנו את כל התנאים הנדרשים לכך, אבל מסתבר שגם לה יש גבולות משלה.

מצב הגבולות הפלנטריים של כדור הארץ, נכון לשנת 2022

בשנת 2009, צוות מדענים בראשות כמה מהחוקרים המובילים בעולם פרסם מאמר שבחן זאת בדיוק: כמה לחץ אפשר להפעיל על כדור הארץ לפני שמערכות טבעיות שונות יתמוטטו? צוות החוקרים זיהה תשעה תהליכים שתקינותם קריטית לתפקודה של המערכת האקולוגית שלנו – שינויי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, החמצת האוקיינוסים, שינוי ייעוד הקרקע, העמסה של חנקן וזרחן, שאיבת-יתר של מים מתוקים, זיהום אוויר, זיהום כימי ודלדול שכבת האוזון.

לכל אחד מתשעת התהליכים האלה יש נקודה שאסור לנו לעבור, גבול שחצייתו מסכנת אותנו בקריסה בלתי-הפיכה של אותן המערכות האקולוגיות שחיוניות להמשך חיינו על גבי כדור הארץ. לרוע המזל, מחקרים חדשים מלמדים כי נכון לשנת 2022 כבר חצינו שישה גבולות: שינויי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, שינוי ייעוד הקרקע, העמסה של חנקן וזרחן, זיהום כימי ושאיבת-יתר של מים מתוקים.

גבולות פלנטריים: מושג שפותח על ידי צוות מדעני כדור הארץ בהנחייתם של ויל סטפן ויוהאן רוקסטרום, כדי להגדיר את מרחב ההתנהלות הבטוח בשביל האנושות. הצוות השתמש בנתונים ממקורות רבים כדי לזהות את הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על יציבותה של מערכת כדור הארץ ולהגדיר את הגבולות, שחצייתם על ידי הפעילות האנושית עלולה לחולל שינוי קטסטרופלי. חברי הצוות זיהו את תשעת הגורמים הבאים: אובדן המגוון הביולוגי, שינויי אקלים, זיהום כימי, דילול שכבת האוזון, זיהום אוויר, החמצת האוקיינוסים, העמסה של חנקן וזרחן, שאיבת-יתר של מים מתוקים ושינוי ייעוד הקרקע (ממרחב פראי לשדות, למטעים או לבנייה). בין תשעה גורמים אלה, זיהה הצוות שניים – שינויי אקלים ואובדן המגוון הביולוגי – כ“גבולות ליבה”, במובן זה ששניהם מושפעים מכל הגבולות האחרים ואם ייחצו, הם לבדם עלולים לגרום לערעור המערכת כולה.

ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר" (עמ' 264)

כפי שג'ייסון היקל כותב בספרו החדש, "פחות זה יותר": "כדור הארץ שלנו הוא מקום שופע – הוא מייצר מדי שנה שפע של יערות ודגה ויבולים. הוא גם חסון בצורה מופלאה, כי הוא לא רק ממשיך ומייצר את הדברים שבהם אנחנו משתמשים, הוא גם סופח ומעבד גם את הפסולת שלנו: פליטות הגזים שלנו, עודפי הכימיקלים שלנו וכן הלאה. אבל, כדי שכדור הארץ יוכל להמשיך לעשות את כל זאת, אנחנו יכולים לקחת רק את מה שהמערכות האקולוגיות יכולות לחדש, ואנחנו יכולים לזהם רק במידה שבה האטמוספירה והנהרות."

אז איך נבטיח שניקח רק את מה שהעולם שלנו יכול באמת להעניק לנו, ולא יותר? כיצד לשגשג לצד הטבע, במקום על חשבונו? כל התשובות בספרו של היקל, כאן אצלנו באתר >

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה תקציב פחמן?

לפעמים, נתונים יכולים לספר סיפורים: הסיפור שמספר לנו תקציב הפחמן העולמי הוא הסיפור חשוב ביותר בימינו, על הסכנה שברגע המשבר הזה ועל הדרך לצאת ממנו

למרות החשיכה הקרה של דצמבר, בשנת 2015 נדמה היה לרגע שפריז – והעולם כולו – נושמים לרווחה ומתמלאים בתקווה. הבירה הצרפתית הצדיקה את שמה כעיר האורות, ועל מגדל אייפל נכתב באותיות מוארות "1.5 מעלות". היה זה הלילה בוועידת האקלים של האו"ם שבו ממשלות העולם הגיעו סוף-סוף לפשרה – והסכם פריז נולד.

ההכרזה על חתימתו של הסכם פריז (צילום: ניו יורק טיימס)

כחלק מההסכם – עליו חתומות 195 מדינות, כולל ישראל – היא שכל אחת מבין המדינות החותמות מתחייבת להפחית את פליטת גזי החממה השנתית שלה בכמות מוגדרת. ההתחייבויות – הידועות בשם “יעדים לאומיים” (NDC) – אמורות לעלות בקנה אחד עם המטרה: לקצץ את הפליטות הגלובליות ב-50% עד 2030 ולאפס אותן לגמרי עד שנת 2050 כדי לוודא שהטמפרטורה בעולם לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס.

הסכם פריז וההתחייבויות שנחתמו במסגרתו משאירות כל מדינה ומדינה, ואת העולם כולו, עם תקציב פחמן מוגדר וברור: כמות פליטות מסוימת של גז החממה הנפוץ ביותר, פחמן דו-חמצני, שניתן להוסיפה לאטמוספירה מבלי שזאת תסכן אותנו בהתחממות גבוהה יותר.

תקציב פחמן: הכמות המצטברת של פליטות פחמן דו-חמצני, שלפי הערכות תוכל לשמור על הטמפרטורה של פני השטח של כדור הארץ ברמה רצויה כלשהי. הדחיינות בקיצוץ הפליטות העולמיות תגרום לניצול מהיר יותר של תקציב הפחמן ותגדיל את הסיכונים לעלייה נוספת בטמפרטורה העולמית.

סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" (עמ' 204)

למעשה, כל אירועי ההכחדה ההמוניים בהיסטוריה של כדור הארץ – רגעים שבהם מספר עצום של מינים הושמד (ולעיתים, כמעט כל החיים על פני כוכב הלכת שלנו כולו) – התאפיינו בשינוי קיצוני ברמת הפחמן באטמוספירה ושינויי האקלים שנגרמו כתוצאה מכך. 

כיום, כמות הפחמן באטמוספירה עומד על כ-412 חלקיקים למיליון (בהשוואה ל-280 חלקיקים למיליון בשנת 1937, לדוגמה) – עובדה שמציבה אותנו על מסלול ישיר לקטסטרופה אקלימית בדומה לדברים שהתרגלנו לראות רק בסרטי אסונות הוליוודים.

כדי לעזור לנו להבין את הנקודה, מכון המחקר MCC הכין ספירה לאחור שכוללת את תקציב הפחמן שנשאר לנו כדי להבטיח שההתחממות העולמית תיעצר ב-1.5 או 2 מעלות – ואת כמות הזמן שנותרה עד שנסיים את התקציב שנותר לנו בכל אחד מהתרחישים האלה: 

אז איך אפשר לצמצם את ריכוז הפחמן באטמוספירה, לקרר את כדור הארץ ולשפר חיי האנושות כולה? משתילת יערות, דרך חקלאות מחדשת ועד לשמורות ימיות – כל הדרכים לשם מופיעות ברב המכר של סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" >

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה כלכלה מעגלית?

מעגל החיים בטבע מלמד אותנו איך לשפר את חיינו: לאמץ כלכלה מעגלית, שעושה שימוש חוזר ומלא בכל חומר, כדי שנוכל להשאיר עולם בריא ומקיים לדורות העתיד

רחובות מלוכלכים ומזבלות ענקיות בפאתי הערים, איים של פסולת בלב האוקיינוס וזבל שהשאירו אחריהם אנשים גם במקומות רחוקים ומרוחקים. כולנו מכירים את התמונות האלה, אבל איך נשים להן סוף? 

אחד הפתרונות המרכזיים לכך זכה לשם "כלכלה מעגלית" –  אלטרנטיבה ירוקה וחכמה לכלכלה המסורתית והבזבזנית אליה התרגלנו. למה הכוונה? בספר הראשון שלנו, "על פני האדמה" מאת סר דיוויד אטנבורו, חוקר הטבע המפורסם בימינו מסביר זאת כך:

כלכלה מעגלית: שיטה כלכלית שמבקשת לסיים את הבזבוז ואת הניצול הנמשך במשאבים. כלכלות מעגליות עושות שימוש בשיתופיות, בשימוש-חוזר, בתיקון, בשיקום, בייצור מחדש ובמיחזור כדי ליצור מערכת סגורה. בשיטה זו, כל הפסולת הופכת למזונו של התהליך הבא וכך היא מנוגדת לכלכלה הלינארית המסורתית, שבה דפוס הייצור השולט הוא לקחת-לייצר-להשתמש-לזרוק.

סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" (עמ' 199)

הבזבוז הזה, כפי שמשבר האקלים מלמד אותנו, לא יכול להימשך – ולמעשה, הוא גם לא טבעי. בעולם הטבע, כל פסולת שנוצרת בתהליך כזה או אחר תמיד תשמש כמזון בתהליך אחר – שום דבר אינו מבוזבז במערכת האקולוגית המופלאה והחכמה שסביבנו.

באופן דומה, כלכלות מעגליות מעודדות שיתופיות, שימוש-חוזר, תיקון, שיקום, בייצור מחדש ובמחזור כדי ליצור מערכת סגורה ששמה סוף לבזבוז והניצול המתמשך של משאבי הטבע. כבר היום, מרמת העיר ועד רמת המדינה, ניתן למצוא מסביב לעולם מוסדות, ארגונים וחברות שמגלים דרכים להפוך את הזבל של היום לאנרגיה של יום המחר; במילים אחרות, חום הוא הזהב החדש.  

בין דפי ספרו, "על פני האדמה", אטנבורו מתאר עתיד שכזה, בו "עסקים היו יכולים להעביר את הפסולת לתזונת החיות, או לחוות שמגדלות חרקים כמזון לדגים ולחיות אחרות; בפסולת הסיבית יותר, כמו קליפות אגוזים, היה אפשר להשתמש כמקור לביו-אנרגיה בשילוב עם פיסות מתעשיית העץ, כדי לייצר חום וחשמל." 

תחנת "קופנהיל" שבקופנהגן: ייצור אנרגיה נקייה מפסולת ומדרון סקי על הגג (צילום: Rasmus Hjortshõ)

למעשה, זה רק קצה הקרחון – ברגע שמסתכלים על העולם מנקודת המבט הזאת, האפשרויות הן אינסופיות. אז איך נעבור לכלכלה חדשה, מעגלית וירוקה, ומה זה יעשה לנו ולעולמנו? "על פני האדמה", המפה שאטנבורו משאיר לנו בגיל 96 כסוג של ירושה, מספקת חזון לעתיד – ואת התשובה > 

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה הפראה מחדש?

החיים שלנו מלאים בהפרעות: אוויר מזוהם, גלי חום בלתי נסבלים ופגיעה בבעלי החיים. מסתבר שהפתרון לכל אלו נמצא ב-״הפראה מחדש״, הדרך הטבעית לפתור את משבר האקלים 

בספר הראשון שלנו, ״על פני האדמה״ מאת סר דיוויד אטנבורו, נחשפים בפנינו הפתרונות שיאפשרו לנו להמשיך ולשגשג על גבי כדור הארץ מבלי לסכן את עתידנו. בין הדפים מתחבאים רעיונות חדשים, שלא מוכרים לרובנו אבל יכולים לשפר את חיינו, כמו ״הפראה מחדש״

אבל מה זה אומר בכלל? ברב המכר שלו, אטנבורו מסביר את הרעיון כך:

הפראה מחדש: תהליך השיקום וההרחבה של מרחבים, קהילות ומערכות שמאופיינים במגוון ביולוגי משמעותי. ההפראה היא לעיתים קרובות רחבת-היקף ומבקשת להשיב למקומם תהליכים טבעיים, ובמידת האפשר גם מינים חסרים. במקרים מסוימים, מוכנסים לקהילה המשתקמת מינים קרובים לאלה החסרים בה, כדי שיבצעו תפקיד דומה. בספר זה, המונח "הפראה מחדש" משמש במובנו הרחב ביותר, לציין את השאיפה לשקם את הטבע בכל רחבי כדור הארץ ולהסיג לאחור את הפגיעה במגוון הביולוגי על ידי מאמץ לגרום למין האנושי כולו שייעשה בר-קיימא יותר. צמצום פליטות גזי החממה נתפס גם הוא כמרכיב הכרחי של ההפראה מחדש של העולם.

סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" (עמ' 197)

במילים אחרות, במסגרת "הפראה מחדש" (או rewilding באנגלית) לוקחים אזורים טבעיים שנפגעו ממעשי האדם והופכים אותם ל״פראיים מחדש״ (ולכן שמה נגזר מהמילה "פרא"). למעשה, מדובר בהשבת הטבע לקדמותו באמצעות שיקום והרחבה של מרחבים טבעיים, במיוחד מקומות שמאופיינים במגוון ביולוגי משמעותי כמו יערות, אגמים ואוקיינוסים. 

כך, למשל, במסגרת תהליך של ״הפראה״, שדה חקלאי ישוב להיות יער המשמש בית למינים רבים של צמחים ובעלי חיים. כדי לעזור לתהליך הטבעי, פעמים רבות מוסיפים מינים של חיות – כאלו שאכלסו בעבר את האזור – כך שיבצעו תפקיד דומה באקולוגיה המקומית.

 "הפראה מחדש", במובנה הרחב, שואפת לשיקום הטבע והסגה לאחור של הפגיעה במגוון הביולוגי בכל רחבי כדור הארץ באמצעות אימוץ חיים מקיימים יותר. ואכן, מחקר שפורסם לאחרונה טוען שאם ישוחזרו 15% מהמרחבים הטבעיים שהוסבו לשדות חקלאיים, היערות והביצות המתאוששים יוכלו לספוג כ-30% מפליטות גזי החממה שנפלטו מאז המהפכה התעשייתית ולמנוע את הכחדתם של מיני בעלי חיים רבים.

ההפראה היא לא חזון אוטופי שמקומו בארצות רחוקות, אלא פתרון מעשי שכבר מאומץ גם בישראל: בישובי עמק בית שאן וכפר רופין מבצעים התפראות של שדות חקלאיים נטושים וגם בקיבוץ מעגן מיכאל הוסבו לאחרונה כמה בריכות דגים שאינן בשימוש, ועכשיו הן משמשות כבית גידול טבעי ומשגשג. ההתפראות מגיעה גם לערים ובעקבות פרויקט השיקום של נחל רחביה ונחל רקפות, שכלל שחזור של המערכת האקולוגית המקומית, עדרי צבאים שוב נצפו בירושלים.

בריכת דגים בקיבוץ מעגן מיכאל - הפראה בהתהוות.

אבל ההתפראות היא רק ההתחלה. בגיל 96, האיש שגילה לנו את עולם הטבע מגלה לנו גם איך להצילו – כל הפתרונות למשבר האקלים והחזון לעתיד של אטנבורו זמינים עכשיו בעברית:  

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה חקלאות מחדשת?

התרגלנו לחשוב שאנחנו אמורים לשלוט בטבע, אבל יותר ויותר אנשים מגלים שהדרך למזון בריא וחיים מאושרים עוברת בחקלאות חדשה – או יותר נכון, מתחדשת

לא כל יום מחקר מדעי הופך לוויראלי, אבל לקראת סוף 2017 קבוצה של מדענים דיווחה על ממצאים משונים ומדאיגים: לאורך עשרות שנים, הם עשו דבר שמדענים מעטים עושים – בין העצים של שמורות הטבע בגרמניה, הם ספרו בקפדנות חרקים.

התוצאות היו מחרידות. הצוות מצא כי שלושה רבעים מהחרקים המעופפים בשמורות הטבע של גרמניה נעלמו במהלך 25 שנים – ומסקנתם הייתה כי זה קרה בגלל הפיכתם של שטחי יער לחוות חקלאיות, שבהן נעשה שימוש רב בכימיקלים. וזוהי אינה בעיה גרמנית, אלא תופעה כלל עולמית.

התרגלנו לסלוד ממרבית החרקים ולראות בהם כיצורים קטנים, מגעילים ולא חשובים, אבל האמת היא שהם חיוניים להאבקה ולרביית צמחים ומשמשים כמקור מזון לאלפי מינים אחרים, עובדות שהופכות אותם לצמתים מרכזיים ברשת החיים.

ההשלכות של אובדן אוכלוסיות החרקים בשל נזקי החקלאות התעשייתית, על המכונות הכבדות והכימיקלים השונים שבהם היא משתמשת, מדאיגות – בלשון המעטה: לפי נתוני האו"ם, פוריותן של 40% מקרקעות העולם כבר אבדה. בחמישית מן האדמות החקלאיות בעולם כמויות היבולים נמצאות כעת בירידה ומדענים מזהירים שאם הדבר יימשך, כדור הארץ יאפשר גידול יבולים רק למשך שישים שנים נוספות – עובדה שתעמיד את הביטחון התזונתי האנושות כולה בפני סכנה.

"למרבה המזל, ישנה דרך אחרת", כותב ג'ייסון היקל ב-"פחות זה יותר", הספר השני שלנו כאן בהוצאת רדיקל. "כחלק מגל החקלאות המחדשת שסוחף את העולם, חקלאים מווירג'יניה שבארה"ב ועד לסוריה מנסים שיטות חדשות, אקולוגיות והוליסטיות יותר: שותלים מספר זני גידולים ביחד, כדי לבנות מערכות אקולוגיות חסונות, ומשתמשים בקומפוסט, דשנים אורגניים וחילופי גידולים כדי להחזיר חיים ופוריות לקרקע."

החקלאים החדשים האלה נמנעים מריסוס צמחים בקוטלי מזיקים וכימיקלים אחרים, מעבדים את הקרקע באופן מינימלי ככל הניתן ונותנים למינים שונים של חיות לשוטט בחופשי כדי לבצע את תפקידם הטבעי במערכת האקולוגי. במילים אחרות, הם עובדים עם הטבע – במקום נגדו.

חקלאות מחדשת: גישה משקמת לחקלאות, שמתרכזת בחיזוק בריאותן הטבעית של הקרקעות. למעשה, זו תגובת-נגד לחקלאות התעשייתית שנוטה לפגוע בבריאותה של הקרקע לאורך זמן, בין היתר באמצעות שימוש בתוספים כמו דשנים וקוטלי מזיקים. טכניקות של חקלאות מחדשת גורמות להגדלת החומר האורגני בקרקע, משפרות את כושר לכידת הפחמן ואחסונו, ומגבירות את המגוון הביולוגי.

ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר" (עמ' 267)

והתוצאה? כפי שהיקל מספר, באזורים שבהם השתמשו בשיטות כאלה, כמויות היבולים גדלו, תולעי אדמה חזרו, אוכלוסיות חרקים התאוששו ומיני ציפורים השתקמו גם הם. ואולי הטוב מכול: בזמן שקרקעות מתות משתקמות, הן סופחות כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.

למעשה, גישות מחדשות זוכות היום לפופולריות והצלחה לא רק בחקלאות אלא גם בתחומי היערנות והדייג, ומדענים סבורים שכדי להימנע מקריסה אקלימית נצטרך להשתמש בהן ברמה עולמית. ועל הדרך? נרוויח אוכל בריא יותר – ועולם ירוק יותר. 

חקלאות מחדשת בישראל (צילום: אליהו הרשקוביץ)

איך זה עובד – ואילו עוד פתרונות טבעיים קיימים למשבר האקלים? התשובות בספרו החדש של היקל, "פחות זה יותר", כאן אצלנו באתר ובחנויות הספרים העצמאיות >  

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה תמ"ג?

כבר עשרות שנים שכמעט כל מדינות העולם הן בנות ערובה של מדד כלכלי אחד: התמ"ג. אז איך התמכרנו לגידול כלכלי ומה זה עושה לנו?

רובנו לא שמענו עליו מעולם, אבל הוא מנהל את עולמנו כבר כמעט 100 שנה: תכירו את התמ"ג, או בשמו המלא: תוצר מקומי גולמי. אל תתנו לשם המשעמם לבלבל אתכם, התמ"ג הוא הרבה יותר ממדד אפרורי – זהו הסטנדרט שלפיו נשפטת כלכלתה של כמעט כל מדינה ומדינה, העיקרון הראשי של הכלכלה העולמית במאה האחרונה.  

סיימון קוזנץ מקבל את פרס נובל בכלכלה לשנת 1971 (צילום: Reportagebild / AP)

סיפורו של התמ"ג מתחיל בשנות השלושים של המאה הקודמת, כניסיון להתמודד עם השפל הכלכלי שהיכה בארה"ב ואירופה באותה התקופה. בתגובה למשבר, הכלכלן סיימון קוזנץ פיתח שיטה לשקף את ערכם של כל הסחורות והשירותים שמייצרת הכלכלה המקומית כאמצעי חדש לשפר את יעילותה – התמ"ג.  

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג): אמת מידה של יצרניוּת שמסכמת את כל הערכים של הסחורות והשירותים שמיוצרים על ידי מדינה או ענף בתקופה נתונה, ומשמשת כמדד לרמת היצרנות של מדינה (או ענף). התמ"ג מבוקר תכופות בגלל שאינו לוקח בחשבון שאלות הנוגעות לשוויון, לרווחה ולהשפעה סביבתית. למעשה, גם סיימון קוזנץ, שפיתח את התמ"ג, הזהיר מפני השימוש בו כמדד מכריע לרווחתה של חברה.

סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" (עמ' 203)

בזמנו, קוזנץ עצמו הזהיר מפני שימוש בתמ"ג כמדד לקדמה כלכלית, בגלל שיש בו פגם חמור במיוחד – הוא מחשב פעילות כלכלית שניתן להפיק ממנה רווח, אבל מתעלם מהשאלה האם היא מועילה או הרסנית לנו ולעולמנו: יער נכרת? התמ“ג עולה. שבוע העבודה מוארך? התמ"ג גדל. זיהום האוויר מחמיר? התמ“ג מטפס. 

לא פחות גרועה היא העובדה שהתמ"ג לא רק מתעלם מפעילות כלכלית מזיקה, אלא גם מפעילות חשובה כטיפול בקרובים שזקוקים לעזרתנו, גידול המזון שלנו בעצמנו ודאגה לביתנו. כדי שהתמ"ג יגדל, הפתרון היחיד הוא לשלם לחברות מסחריות שיעשו הכל במקומנו.

הבחירה שעומדת בפנינו: גידול כלכלי או כלכלה מתקדמת ויציבה

למרות אזהרותיו של קוזנץ, כמעט כל ממשלה בעולם כיום – עשירה או ענייה – מתמקדת אך ורק בגידול התמ“ג. זו כבר לא בחירה, האופן שבו בנויה הכלכלה העולמית הנוכחית הופכת זאת לחובה – ואין פעולה שאינה כשרה בדרך לשם: הפרטת נכסים ציבוריים, ביטול חוקי עבודה והרס סביבתי בלתי נתפס, מה לא נעשה בשם הגידול. 

והמחיר האקולוגי? עוד במחצית הראשונה של המאה העשרים הוכפלה כמות החומרים (כולל ביומסה, מתכות, מינרלים, דלקי מאובנים וחומרי בנייה) שהאנושות צורכת, אבל בעשורים שלאחר 1945 – בדיוק בזמן שהגידול בתמ"ג משתלט על העולם – טביעת הרגל החומרית שלנו יוצאת מכל פרופורציה.

מתוך ספרו של ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר"

אז למה אנחנו לא מפסיקים? למרות שבמשך עשורים ארוכים פוליטיקאים וכלכלנים שמרנים מבטיחים שפירות הגידול יחלחלו מטה, מדי שנה המאיון העליון מנכס לעצמו 19 טריליון דולר, כמעט רבע מהתמ“ג העולמי ויותר מסך התמ"ג המשותף של 169 המדינות העניות בעולם – ואילו מאז 1980, הכנסתם היומית של 60% העניים ביותר באנושות עלתה בממוצע של 2 סנט בשנה.      

ולסיום, חשבו על העובדה הבאה: אם נעביר 10 טריליון דולרים של הכנסה שנתית מעשירי המאיון העליון אל עניי העולם, נוכל לשים קץ לעוני, להגדיל את תוחלת החיים הממוצעת בדרום הגלובלי לשמונים שנה ולמחוק את פער הבריאות העולמי. 

מתוך ספרו של ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר"

אז איך צריכה להיראות הכלכלה העולמית מתוקנת? ספרנו השני, "פחות זה יותר" מאת ג'ייסון היקל, מתאר את המדדים והשיטות שיכולים לעזור לנו לבנות כלכלה חדשה ויציבה, שבה השפע הקיים משרת את כולם >

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה