השרים והשרות החדשים כבר הקימו צוותים יעודיים במתוך משרדיהם למשבר האקלים, אך עליהם לעשות יותר מכך: עליהם לדחוף להקמת קבינט אקלים שיפעל להצבת יעדים לאומיים שאפתניים, להקצאת משאבים בסדרי גודל שטרם נראו ולהקמת מערך הסברה לאומי למשבר האקלים ולנושאים סביבתיים. בארה"ב ובאירופה כבר החלו לאגד את קווי המדיניות הסביבתית החדשה לתוכנית גדולה אחת – Green New Deal. ברמה המקומית, ארגוני הסביבה בישראל כבר גיבשו תוכניות מותאמות.
בקווי היסוד של הממשלה הוצב יעד שאפתני: להגדיל ב-50% את מספר עובדי ההיי-טק לכדי 15% מכלל העובדים במשק. את רבבות היזמים והיזמיות המוכשרים הללו ניתן יהיה לרתום לפיתוח טכנולוגיות חדשות שיבססו את ישראל כמרכז מחקר ופיתוח עולמי לא רק בתחומי הסייבר והתוכנה, אלא גם בטכנולוגיות ברות קיימא. הממשלה צריכה לדחוף ולעודד את הנושא עד כמה שניתן. קבינט אקלים מצדו צריך להציג תוכנית מקיפה לשינויים יסודיים בהיקפי פליטת, ובראש ובראשונה – עליו לאמץ את היעד שהציע מרכז השל לקיימות לניצול אנרגיות מתחדשות עבור 95% מצרכי המשק עד 2050. בנוסף, עליו לקדם את הפיכת התוצרת הטכנולוגית הישראלית בתחומים הסביבתיים למבוקשת בחו"ל.
התועלת הכלכלית של כל אלה תהיה אדירה. כבר היום קיימות בישראל "חברות ירוקות" שמפתחות כלים לחקלאות מקיימת, תהליכי ייצור מעגליים, טכנולוגיות מימן, פתרונות מים, תחבורה ציבורית, שיתופית ואוטונומית ועוד. פיתוח "התעשייה הירוקה" והכשרת העובדים אליה צריך להיעשות במקביל לסגירת הברז התקציבי לכרייה והובלה של דלקים וכימיקלים מזהמים. אלפי ישראלים מתים מדי שנה מזיהום אוויר חמור. קבינט האקלים צריך להוביל את המהלכים לסגירת המפעלים המזהמים. עליו לפעול בשקיפות ותוך שיתוף הציבור.
כבר עשרות שנים התנועה הסביבתית בישראל מתדפקת על דלתות הממשלה ובעשור האחרון יותר ויותר ישראלים שותפים לדרישה מהקברניטים לפעול עכשיו, בטרם יהיה מאוחר. זהו צו השעה. והוא יוצר כר נרחב שטרם נראה כמוהו לשיתופי פעולה בין קצוות פוליטיים. כולנו נצא מכך נשכרים. גם כדור הארץ.
איתמר ויצמן הוא מייסד רדיקל – בית לרעיונות
