הדונאט שיציל את העולם

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

בימים של משברים וחוסר וודאות, האנושות צריכה מצפן חדש. למזלנו, המצפן הזה כבר קיים, ועכשיו נשאר רק ללכת בעקבותיו. הכירו את מודל "כלכלת הדונאט"

כמה כדור הלכת שלנו יכול לשאת עוד? זאת השאלה שמעסיקה חוקרים רבים בימינו, בצל משבר האקלים. כדי לגלות את התשובה לכך, צוות מדענים חקר לאחרונה את חוסנן של מערכות אקולוגיות ברחבי העולם — הם בחנו אותן בזהירות ובדקו באיזו נקודה עלולה כל אחת מהן להתחיל לקרטע. לבסוף, הם גילו תשע נקודות שכאלו, תשעה גבולות פלנטריים שטבועים בכוכב שלנו. 

אם ההשפעה שלנו תישמר בתוך תחומים אלה, קבע צוות החוקרים, נישאר במרחב הבטוח — טווח פעולה המאפשר קיום מקיים של המין האנושי. אבל אם דרישותינו מכדור הארץ יביאו לחצייתו של אחד מגבולות אלה, נסתכן בערעורה של המערכת כולה ובחיסול יכולתה להמשיך לתמוך בקיום החיים. אז לפני שנמשיך, מהם הגבולות של הכוכב שעליו כולנו חיים?

כפי שגילה מחקר חדש שממצאיו התפרסמו בחודש אפריל האחרון, למעשה כבר פרצנו שישה מבין תשעת הגבולות הפלנטריים — ואנחנו מתקרבים באופן מסוכן ל"נקודות מפנה" שונות. נקודות שכאלה מצויות בשפע במערכות המורכבות שבטבע. גבול כלשהו נחצה, לרוב בלי אזהרה כמעט, וחצייתו מתניעה שינויים פתאומיים, קיצוניים, שמתייצבים לבסוף במצב חדש, שונה. החזרה לאחור עשויה להיות בלתי אפשרית — והדרך היחידה להימנע מאסון כזה היא לחפש סימני אזהרה, להבין את משמעותם ולפעול מייד.

אז למרות שכותרות החדשות נוהגות לעסוק, ובצדק, בשינויי האקלים. עכשיו כבר ברור לגמרי שאנחנו חיים מעבר למרחב ההתנהלות הבטוח של כדור הארץ — וכי ההתחממות הגלובלית, מעשה ידי-אדם, היא משבר אחד מבין רבים שמכים בנו באותו הזמן. בדיוק מכך מזהיר גם חוקר הטבע המפורסם בעולם, סר דיוויד אטנבורו. בספרו החדש, "על פני האדמה", אטנבורו כותב: 

"הפעילות האנושית מוליכה את כדור הארץ כיום במסלול בטוח לקריסה: אנחנו מזהמים את כדור הארץ בדשנים רבים מדי; אנחנו מותירים כמות מים מעטה מדי עבור הצמחים על פני האדמה; אנחנו ממירים בתי גידול קרקעיים טבעיים בקרקע חקלאית בקצב גבוה מדי; אנחנו מזהמים את הסביבה בכימיקליים רבים מדי; אנחנו מחממים את כדור הארץ הרבה יותר מדי מהר, מוסיפים פחמן לאטמוספירה מהר יותר מבכל זמן אחר בהיסטוריה; לבסוף, אנחנו פוגעים במגוון הביולוגי בשיעור כה גבוה, שהפעם היחידה שקצב דומה לו התרחש היה בעת אירוע של הכחדה המונית."

סר דיוויד אטנבורו: "הפעילות האנושית כיום מוליכה את כדור הארץ במסלול בטוח לקריסה" (צילום: Conor McDonnell)

אז מה אנחנו יכולים לעשות? למשברים של זמננו אין פתרון אחד בודד; אף חקיקה ופעולה אישית או קולקטיבית אחת לא תוכל לפתור אותם בעצמה. אנחנו צריכים למצוא מצפן חדש, שילווה אותנו במסענו לעבר חיים מקיימים יותר — עתיד בו נוכל לשגשג מבלי לחרוג מגבולותיו הפלנטריים של כדור הארץ, מעבר ליכולת הנתינה של כוכב הלכת היחיד בו מתקיימים חיים בכל היקום המוכר לנו. 

מודל הגבולות הפלנטריים הוא נקודת התחלה טובה. הוא מראה שעלינו לעצור את שינויי האקלים, לקצץ ואז לאפס את פליטות גזי החממה העולמיות. עלינו להיגמל מהתלות בדשנים, ולעצור את הפיכתם של שטחי בר לשטחים חקלאיים, מטעים ומיזמי פיתוח. הוא גם מזהיר מפני המשך הפגיעה בשכבת האוזון, השאיבה העודפת של מים מתוקים, זיהום האוויר והזיהום הכימי, והחמצת מי האוקיינוס. 

האם זה הקינוח שיציל את העולם? (דימוי: The Optimist View)

אבל במודל הגבולות הפלנטריים חסר מרכיב חשוב, כי אנחנו לא רוצים רק לשרוד — אנחנו רוצים לשגשג. אז איך נשפר את חיינו בזמן שאנחנו מצילים את העולם? זאת בדיוק המשימה שקייט רייוורת' ביקשה לפתור בעזרת "כלכלת הדונאט". 

המודל של הכלכלנית האוקספורדית מוסיף לטבעת החיצונית של הגבולות הפלנטריים טבעת נוספת, אחת פנימית, אשר כוללת בתוכה את תנאי המינימום של הרווחה האנושית: דיור ראוי, שירותי בריאות, מים נקיים, ביטחון תזונתי, מקורות אנרגיה נגישים, חינוך טוב, הכנסה, קול פוליטי והוגנות חברתית. וכך, המצפן החדש שלנו מכיל שתי טבעות — שני מערכים של גבולות: הטבעת החיצונית מייצגת תקרה אקולוגית, שאנחנו חייבים להישאר תחתיה כדי להצליח לשמור על כוכב לכת בטוח ויציב, ואילו הטבעת הפנימית מייצגת בסיס חברתי, שאנחנו חייבים להישאר מעליו כדי להצליח לספק קיום הוגן וצודק לאוכלוסיית העולם כולו.

 

מאז פרסומו ב-2014, ספרה של רייוורת' בנושא תורגם כבר ליותר מ-20 שפות והפך לרב מכר בינלאומי (ובקרוב יראה אור גם בעברית, כאן אצלנו בהוצאת רדיקל). בשנים האחרונות, רייוורת' עצמה עובדת במרץ על יישום מודל הדונאט בעזרת הקהילה הבינלאומית שהקימה, הדונאט אקונומי אקשן לאב (The Doughnut Economy Action Lab), או DEAL. עד כה, ערים שונות מסביב לעולם – כאמסטרדם ובריסל – כבר אימצו את מודל הדונאט, ורבות אחרות מבקשות להצטרף אליהן. 

כיצד עובד המודל ברמה העירונית? כל עיר צריכה לשאול את עצמה כיצד נראים חיים טובים, בהתאם למדדים של הטבעת הפנימית של מודל הדונאט – קהילה, דיור, בריאות, חינוך, תחבורה, קול פוליטי ושוויון חברתי – ועד כמה היא רחוקה מהחזון הזה של תושביה כיום. לאחר מכן, כל עיר צריכה לתרום בחזרה לסביבתה דרך שימוש מעגלי במשאבים, הפחתת פליטות הפחמן ועידוד המגוון הביולוגי המקומי, באופן שמבטיח שגשוג עירוני מקיים. באמסטרדם, לדוגמה, רגולציה עירונית חדשה תוודא שחברות בנייה משתמשות בחומרים שניתן למחזר, כמו עץ.  

ומה איתנו, כאן בישראל? בזמן שאנחנו מחכים ביחד למהדורה העברית של הספר, אתר "קהילת כלכלת הדונאט בישראל" מציע סרטונים קצרים המסבירים את הנקודות החשובות ביותר בספר (עם כתוביות לעברית), סדרת הרצאות אונליין וארגז כלים עבור "הדונאט המתחיל", שעוזר להבין איך ניישם את המודל החשוב הזה. ומי לא רוצה עוד קצת דונאט בחיינו?

מודפס
דיגיטלי

כלכלת הדונאט שבע דרכים לחשוב כמו כלכלן מהמאה ה-21

99
מודפס (₪99)
דיגיטלי (₪49)
נקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שישה ספרים
ב- ₪690 ₪399
רק למנויי רדיקל.

רוצה להצטרף לרדיקל? דברו איתנו

אנחנו כאן דברו איתנו!

מה הרעיון הרדיקלי שלך?

סל הקניות

סגור