עץבעיר: המקום ה-1 בתחרות הרעיונות

התחממות, פליטת גזי חממה, זיהום, פסולת, הצפות, כל אלה הן תוצר ישיר של תכנון עירוני המנותק מהטבע. אלון אלירן ותמי צרי מציעים מתווה לחקלאות עירונית כמקור פרנסה ולמען כדור הארץ

ד״ר אלון אלירן ותמי צרי

ביקורת רווחת על העיר המודרנית גורסת שהערים מתוכננות למכוניות ולא לאנשים, וקוראת לצמצום תנועת רכב ממונע, הפיכת רחובות סואנים למדרחובים ועידוד הליכה ורכיבה על אופניים. ביקורת זו, הגם שהיא נכונה, מתמודדת רק עם פלח צר מתוך מכלול האתגרים שערים מתמודדות איתם בעת המודרנית ועל רקע משבר האקלים. התחממות, פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, פסולת, הצפות, כל אלה הן תוצר ישיר של תכנון עירוני המנותק מהטבע. חזון עיר-יער (Forest City) מציע פתרון הוליסטי רדיקלי.

חזון עיר-יער מגלם תפישה חדשה של העיר כסביבת מחיה שהטבע משולב בה כחלק בלתי נפרד ליצירת מכלול חדש. במקום מרחבים אינסופיים של בטון ואספלט, הערים מתכסות בירוק של צמחייה עשירה ורבת תועלות. עיר-יער היא מרחב בטוח, משובב נפש ופורה, שמתקיימת בו הרמוניה. העיר יצרנית, ותושביה מוצאים מחדש את מקומם במערכת הטבעית, מחוברים שוב לתפקידם כשומרים-מגינים המטפחים את החיים על כל גוניהם. הם עוסקים במגוון עיסוקים מועילים לכלל. העיר היא יישוב צפוף ואינטנסיבי, רוחש חיים, שמגיב בגמישות לאקלים המשתנה, שבו מעגל הלידה והמוות נסגר בשלמות והבריאות המערכתית מתעצמת משנה לשנה. כמו יער, עיר-יער היא רשת חיה של תמיכה הדדית. שיקולי בנייה, תשתיות וצרכים מתקיימים בה בדיאלוג עם כל יסודות הטבע, במעגליות ובהתחדשות. 

 
אם הפסקאות האחרונות נשמעות לכם אוטופיות, אין לנו אלא לצטט את סר פטריק גדס: "זה עשוי להישמע כמו חלומות אוטופיים, אבל אלה הם החלומות המעשיים ביותר". בשנות העשרים של המאה שעברה הזמין מאיר דיזנגוף את גדס להציע תוכנית לעיר תל-אביב. גדס אימץ את חזון "עיר גנים" (תגובתו של אבנעזר הווארד למצבן המדורדר של ערי אירופה בעקבות המהפכה התעשייתית) ותוכניתו העניקה מקום של כבוד לחצרות הבתים, שעתידות היו לאפשר לתושבים לעסוק בחקלאות זעירה ואף להתפרנס ממנה.
 
תוכנית גדס נחרתה בתודעה העירונית במפה מעשה ידי מהנדסי העיר בשנות השלושים: רחובות, בלוקים, בתים וחצרות. העצים, הגפנים והצמחייה השופעת לא שורטטו, ודו"ח גדס (טקסט ולא מפה) נגנז בארכיון העירייה. האוטופיה החקלאית של גדס נשכחה ו"עיר גנים" הפכה לכותרת שיווקית בענף הנדל"ן. ובכל זאת, תוכניתו של גדס הניחה תשתית שהופכת את תל-אביב לבעלת פוטנציאל רב בפיתוחה כעיר-יער.

דיווח של BBC מ-2017 על הפרויקט הסיני להקמת עיר-יער ראשונה ודוגמאות לביטויי המהפכה בערים נוספות בעולם

עיר העתיד

בעיר-יער, מיצוי הפוטנציאל של שטחי האדמה והמבנים יאפשר טיפוח צמחייה מגוונת התומכת במגוון הביולוגי ובבריאות האדם. עצים יוצרים סביבה בריאה. צמחייה עשירה משמשת סביבת מחיה למגוון בעלי חיים ומספקת להם מסתור, מאכל, צוף ועוד. צמחי מאכל וצמחי מרפא ותועלת יכולים להניב יבול משמעותי ולהגביר את אספקת המזון המקומית.

 
מאשת ההיי-טק שלקתה במחלת שפע כזו או אחרת ועד המתמודדים עם קשיים פיזיים ונפשיים – לכו-לם יש מקום במעגל החקלאי היצרני, שיכול לספק החלמה, משמעות ופרנסה. תוצר נוסף של עבודה מקומית הוא סביבה נעימה ובטוחה המחזקת את הקשרים בקהילה. תושבי עיר-יער עוסקים בהבראת האדמה ונהנים מבריאות משופרת הודות למגע יומיומי עם הטבע.
 
הדחת האדמה מהעיר היא שורש העירוניות מקדמת דנא, ואיתו סילוק כל מה שיכול וחייב לחזור אל האדמה – "פסולת" – הרחק אל מחוץ לעיר. ערים נתפשות כאנטי תזה לטבע, וחלק גדול משטחן סלול או מרוצף. מציאות זאת חייבת להשתנות בבואנו לשנות את ה-DNA של העיר. שיבת האדמה לעיר היא תנאי למימוש שלם של חזון אפס פסולת. בעיר-יער הפסולת האורגנית מושבת לאדמה בתחומי העיר ותורמת לפוריותה כדרך הטבע. השבת זבל אורגני מהמטבחים, מהגינות ומחדרי השירותים אל אדמת העיר בצורת קומפוסט תחסוך עלויות כספיות ונזקים סביבתיים, שהמודעות להם כבר רווחת, ותתרום לבריאות האדמה, לשגשוג הצמחייה בעיר וליבולים עשירים.

אסון המעלית בשכונת התקוה, בינואר. להשיב את האדמה לעיר. צילום: ללא קרדיט

 שובה של האדמה לעיר היא גם תנאי להתמודדות עם הנגר העירוני, למניעת שיטפונות ולניצול מיטבי של המים בשטחי העיר. העובדה שמדי שנה אנו עדים להצפות נרחבות בערים (שגובות חיים לעתים) אינה כורח המציאות – היא תוצר של תכנון שמונע חלחול מים. כיסוי כל שטח קרקע בצמחייה מגוונת וריצוף באמצעים המאפשרים ספיגה וחלחול, יתנו מענה לאתגר זה המתעצם עם הסלמתו של משבר האקלים.
 

הפתרון הרדיקלי שלנו:

הצעד הראשון לכינון חזון עיר-יער הוא הפיכה של טיפוח הסביבה לעיסוק נחשק ומוערך, ואנו רואים בחקלאות העירונית תחום הנוגע ברוב היבטיו. לקידום חזון עיר-יער, חקלאות עירונית חייבת להפוך לעיסוק נחשק על-ידי תושבים רבים. זיהינו ארבעה תחומים עיקריים המחייבים שינוי רדיקלי: פרנסה, שינוי ארגוני, הדרכה והסברה.
 

פרנסה

לא תהיה יצרנות חקלאית בעיר כל עוד לא תהיה בה פרנסה. יש לפתח את החקלאות העירונית מתחביב למקצוע מקובל. עיריות יכולות לשלם לאזרחים פעילים במגוון דרכים: העסקת תושבים ואנשי מקצוע כמדריכים מקצועיים בשכר. חישבו כמה מהר ובאיזו שלוות נפש קיבלנו את הופעתו של "היטל השמירה" בחשבון הארנונה שלנו. תשלום נוסף זה נועד להגביר את תחושת הביטחון האישי שלנו בעיר. אם אנו רוצים לשפר את סיכויינו בטווח הרחוק, מתבקש באותה מידה לקבוע לאלתר "היטל אקלים" שיופנה לטובת הקמתו של כוח חלוץ חקלאי-עירוני.
 
העירייה יכולה ליצור תשתיות פיזיות וּפרסומיות לשיווק התוצרת, כגון שוקי איכרים שכונתיים הכוללים גם תוצרי משנה. היא יכולה לתמוך במטבעות מקומיים "צמודים" לאדמה, כדוגמת "לירה שפירא". כמו כן, יש להסיר חסמים כלכליים של המדינה, לדוגמה, תעריפי מים וארנונה "חקלאיים" בעיר, הנחות בארנונה לבניינים משותפים שנרתמים ומאפשרים חקלאות בחצר המשותפת או על הגג, הנחה בארנונה מול כל ק"ג זבל שמושב לאדמה ומקבע פחמן.

יער בולון בחלקה המערבי של פריז. יער הוא רשת חיה של תמיכה הדדית. צילום: Francois Mori / אי־פי

מבנה ארגוני

התנהלות כעיר-יער מחייבת הטמעה רוחבית של תפישה זו ומחייבת שינוי ארגוני באגפי העירייה. מתבקשת הסרת הגרשיים מאגף שפ"ע (שיפור פני העיר) ל"שפע" וכן הפקדתו על כלל התשתיות התומכות בחקלאות ובאקולוגיה בעיר בנוסף לטיפול בחזות החיצונית של השטחים הציבוריים. אגף התברואה יוסב לאגף מחזור מים, אדמה וחומרי גלם. בנוסף, מתבקש שינוי סדר העדיפויות הכלכלי והסטה שלו מהתבססות על נדל"ן ורווח מעסקים חסרי זיקה מקומית להשקעה במה שמיטיב עם כלל התושבים בטווח המיידי ובטווח הארוך.

הסברה

כדי להעלות את קרנה של החקלאות העירונית ולמשוך אליה תושבים רבים דרושים קמפיינים רציניים, כדוגמת אלה שנוצרו בשנות הצנע בארץ או בימי מלחמות העולם באירופה ובארה"ב, להסברה והדרכה לתושבים בדבר התועלות הבריאותיות, הסביבתיות והכלכליות של עבודת האדמה העירונית, הערוצים ליישומה וההזדמנויות להשתלב בה.

הדרכה

התמיכה המקצועית חייבת לעלות מדרגה. בעוד שכיום ניתנת תמיכה מצד משרד החקלאות בצורת ימי עיון וחומר כתוב, בשטח ממונה רכז/ת מטעם הרשות המקומית, הכורעת תחת הנטל ורחוקה מלאפשר רמה מקצועית של ממש. דרוש ליווי של חקלאים מקצועיים, ודרושים מחקר והתנסות לפיתוח ההתאמות לתנאים העירוניים.

סוף דבר

הקורונה הוכיחה כי בזמן משבר, מדיניות (ממשלתית ועירונית) יכולה להשתנות במהירות. בהינתן העובדה שאנחנו בעיצומו של משבר רב-ממדי (בריאותי, כלכלי ואקלימי), עיריות וממשלות בכל העולם נקראות ליצור לאלתר מדיניות סביבתית-קהילתית. רק הפיכת החקלאות העירונית למקצוע, לעבודה ששכר כספי ותוצרים משמעותיים בצדה, וזאת לא במקום הדגם הקהילתי, אלא תוך הכלתו כרכיב מרכזי – רק כך יתאפשר ייסודה של עיר אקולוגית במלוא מובן המלה – עיר-יער!
 
***
 
ד"ר אלון אלירן הוא מומחה לאקולוגיה מהמעבדה לחדשנות ולקיימות באוניברסיטת תל-אביב. תמי צרי היא מקימת "עץבעיר".  
 
לתחרות הוגשו כ-700 הצעות ומתוכם בחר חבר השופטים עשר הצעות כששלושת המקומות הראשונים יזכו בפרס כספי. אלון אלירן ותמי צרי זכו במענק אישי בסך 10,000 שקל על רעיונם. הפרס מומן על ידי ארגון "הברית הישראלית".
 
חבר השופטים בתחרות "רדיקל" בשיתוף "הארץ": איתמר ויצמן, יאיר אסולין, להב הלוי, לי ירון, ליהיא סקולר, עפרי אילני, נטע אחיטוב ועמית נויפלד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שישה ספרים
ב- ₪690 ₪399
רק למנויי רדיקל.

רוצה להצטרף לרדיקל? דברו איתנו

אנחנו כאן דברו איתנו!

מה הרעיון הרדיקלי שלך?

סל הקניות

סגור