מסתבר שכדי להציל את העולם, אנחנו פשוט צריכים להתחיל לחיות טוב יותר. 6 דרכים לחיים טובים (באמת), מספרנו החדש – "פחות זה יותר" – והפעם: סוף לבזבוז המזון
כדור הארץ נמצא במשבר. את זה כולנו יודעים גם בלי לגלול בפיד או לפתוח ספר. כולנו גם יודעים שהמשבר הזה לא נחת עלינו משום מקום – יש קשר הדוק בין הפעולות שלנו כיחידים וכחברה לבין התופעות שאנחנו מרגישים סביבנו כטמפרטורות המטפסות, זיהום האוויר המחריף והפגיעה המתמשכת בעולם הטבע.
לצערנו התקבעה המחשבה שהצלת כדור הארץ מחייבת הקרבה מצדנו – הקרבה שמשמעותה ירידה באיכות החיים שלנו – אבל מתברר שבדיוק ההפך הוא הנכון. בספרו פורץ הדרך, "פחות זה יותר", ג'ייסון היקל מראה לנו איך הפתרונות למשבר האקלים גם ישפרו את חיינו.
במילים אחרות, אפשר להציל את העולם מבלי לוותר על החיים עצמם. אז איך זה עובד? נתחיל בפתרון הראשון:
להפסיק את בזבוז המזון
קבלו נתון פשוט מדהים: עד 50% מהמזון שמיוצר בעולם – כשני מיליארד טונות – מושלכים מדי שנה לאשפה. זה נכון למדינות עשירות ועניות כאחד: במדינות עשירות הדבר נובע מהשלכת מזון ״פגום״ או ״פג תוקף״ ובמדינות עניות הדבר נובע מבעיות בהובלה ובתשתיות האחסון – שגורמים לכך שמזון נרקב לפני שהוא מגיע לשוק.
במונחים של אנרגיה, קרקע, מים ופליטות גזים – יש לכך יש מחיר אקולוגי יוצא דופן: תיאורטית, אם נפסיק לבזבז מזון בהיקפים הנוכחיים נוכל לצמצם את היקף החקלאות התעשייתית בחצי מבלי שנרגיש השפעה כלשהי בצלחת שלנו. שינוי כזה יכול לצמצם את פליטות הגז בעוד 13% ולשקם בו זמנית 24 מיליארד דונמים של קרקע עבור בתי גידול של חיות בר וספיחת פחמן.
והשינוי הזה כבר קורה במדינות מסוימות: קוריאה הדרומית אסרה לחלוטין על השלכת מזון למזבלות והיא דורשת ממשקי בית ומסעדות להשתמש במיכלי קומפוסט מיוחדים, ואילו בצרפת ובאיטליה חוקקו לאחרונה חוקים שאוסרים על סופרמרקטים לבזבז מזון ובמקום זאת מחייבים אותם לתרום אותו לצדקה. אין שום סיבה שישראל, עם הצפיפות הגדולה שבה ומשאבי הקרקע והטבע המוגבלים שלה – לא תפעל באופן דומה.
מצילות המזון
בין חלוצי התחום בארצנו נמנה ארגון ״מצילות המזון״ מבית "מוסללה", שבשנתיים האחרונות כבר הציל מעל 120 טון של מזון בשוק הסיטונאי בירושלים. מתנדבי הארגון דואגים שהמזון הזה, תוצרת חקלאית מקומית וטרייה, תגיע למשפחות ב-22 שכונות בבירה וסביבתה – ביניהן אמהות חד הוריות, חרדיות גרושות, ניצולי שואה, מהגרות עבודה, רשתות של מבקשי מקלט, בדואים ועוד.
בנוסף, אנשי הארגון מפעילים קייטרינג חברתי ומקיים שמבוסס על 80% עודפי תוצרת טריה וחומרי גלם מקומיים, לצד סדנאות ושיחות בנושא בזבוז המזון ובניית מערכת מזון אלטרנטיבית בשיתוף פעולה עם ארגונים, פסטיבלים, בתי ספר ואנשים פרטיים.
חשוב ככל שיהיה, זהו לא הפתרון היחיד שהיקל מציע בספרו החדש. בשבועות הקרובים נשתף אתכם בפתרונות נוספים למשבר האקלים, כאלו שיכולים גם להציל את המערכות האקולוגית שסביבנו וגם לשפר את חיינו.
אבל אם הסקרנות חזקה ממך, ״פחות זה יותר״ זמין כאן באתר – ומחכה רק לך >
