שותפות יהודית-ערבית מתחילה במקום מפגש

את חוכמת החיים המשותפים, הנמצאת כעת אצל פעילים, אנשי ארגונים אזרחיי, ובאוניברסיטאות – יש לתעל אל מסד רעיוני ומדף ספרים משותף שממנו יוכלו כולם לצאת ואליו כולם גם יוכלו לחזור

אמיר פאחורי ושולי דיכטר

היהודים והערבים הפלסטינים, רוב ומיעוט, הם שני המרכיבים היסודיים באזרחות בישראל, והיחסים ביניהם הם אבן יסוד מרכזית בבניין החברה והמדינה. קיימים מרכיבים ושסעים נוספים במקומותינו, אך שני הלוחות הטקטוניים המונחים מתחת לקרקע המציאות החברתית והפוליטית במקומותינו הם אלה של היהודים והערבים והיחסים ביניהם הם שיקבעו את יציבות המבנה החברתי והמדיני מעל פני הקרקע.

יש שיאמרו "לאומיות זה כל-כך המאה ה-20", ש"צריך כבר להתקדם", ש"כולנו אזרחי העולם והדאגות שלנו משותפות". זה נכון מאוד, אבל במעבר מעידן לעידן צריך לשים את הדברים במקומם: התעלמות מהשיוך ומהרגש הלאומי, במיוחד בפינה שבה אנחנו ממוקמים על פני הגלובוס, לא תועיל לנו, להיפך. היא תחזיר אותנו תמיד אל אותו "עניין לא גמור". ישראל מתנהלת באופן מובהק על-פי קוד חד-לאומי. כמעט כל המאמצים כשרים לבסס את עליונות היהודים על הפלסטינים בין הירדן לים, וגם על הפלסטינים אזרחי ישראל, לרבות חקיקת חוק יסוד: הלאום במיוחד לצורך זה ב-2018.
 

עם כל הקושי המוסרי שבדבר, הצעתנו מתמקדת בבניית חברה משותפת על בסיס האזרחות בישראל בלבד. מדיניות של הפרדה בין שתי הקבוצות הלאומיות נהוגה בישראל כבר מאז הקמת המדינה, החל במערכת החינוך; עבור בהפליה סמויה וגלויה במקומות העבודה; וכלה בתכנון הסביבתי-דמוגרפי הכולל הפרדה במקומות המגורים. גם המדיניות הממשלתית בעשור האחרון לשלב את האזרחים הערבים בכלכלת המדינה איננה מקהה את עוקצו של הרעל הגזעני שמופץ, בין היתר, על ידה.

הפגנה נגד חוק הלאום סמוך לביתו של בנימין נתניהו בקיסריה, ב-2019. צילום: עבדאללה שמא

באיחור מה, בעקבות הפריחה של מוסדות חשיבה ימנית ולאומנית, קמו בעשור האחרון בישראל מכוני חשיבה ומרכזים לתסיסה מחשבתית על בסיס ערכי השמאל. החזון של כל אלה פלורליסטי ומכיל, דמוקרטי והומניסטי, אבל אף אחד מהם אינו מתבסס על התפישה כי היהודים והפלסטינים הם שני המרכיבים המרכזיים של ציבור האזרחים בארץ. לכן, הוא אינו כולל דרכי פעולה להתמודדות עם המציאות. חסרונה של גישה זו מאפשר לרבים להתעלם מן ההכרח לקיים כאן חברה משותפת.

אנו מציעים להקים את "המכון לחברה משותפת ושוויונית בין יהודים וערבים" –  מפעל שיהפוך את השאיפה לחברה משותפת ממעשים טובים, אך אקראיים, לתחום דעת. חוכמת המעשה של תחום זה נמצאת כעת בין הפעילים, אנשי הארגונים האזרחיים, ובאוניברסיטאות בתחומי דעת ומחקר שונים. לכולם חסר בסיס תיאורטי מאגד, מדף ספרים המיוחד לשותפות שוויונית בין יהודים לערבים, עוגן שניתן לחזור אליו ולעיין בו לעומק במהלך העשייה. זה יהיה מקום המפגש העיוני, המעמיק והמחייב לעוסקים במלאכה, במטרה למצות מהם את תובנות השטח, לעבד את הידע ולהנגיש אותו הלאה אל המעגלים המתרחבים של מבקשי הדעת בתחום זה.

אקדמאים החוקרים את התחום מהיבטים שונים יפרשו במכון זה את משנתם; נושאי תפקידים בארגוני החברה האזרחית המקדמים חברה-משותפת יקבלו שנת שבתון במכון, במהלכה יתבוננו לאחור בעבודתם וישתפו בתובנותיהם; ממלאי תפקידים, פעילים, חברי ועדים ומנהלים יהיו שותפים לסמינרים קבועים, בהם ילמדו יחד על ההיסטוריה של החברה המשותפת בארץ, על ההווה שלה ויציירו יחד את העתיד הרצוי; המשתתפים בלמידה במכון יפענחו דוגמאות ממקומות שונים בעולם לבינוי חברה משותפת לאחר קונפליקט אלים, ועוד. זה יהיה בית היוצר למחשבות חדשות ולמעשים חדשים בתחום זה, לחידוד הרעיונות, לשדרוג הפעולה בתחום ולפריצת דרכים שעדיין לא חשבנו עליהן. 

יריד תעסוקה יהודי-ערבי בכפר קאסם ב-2019. צילום: ללא קרדיט

בשנים 2020-2019 עלתה ביתר שאת סוגיית היחסים בין היהודים לערבים והפכה לַמרכזית בהרכבת הממשלה. הרשימה המשותפת הובילה קו נחוש שעיקרו מעבר תפישתי של הציבור הערבי-פלסטיני ממחאה ושוליות פוליטית, להשפעה ומעורבות. כתוצאה מכך, התחזק מעמדה הפוליטי ובולטותה גברה מאוד. הרשימה המשותפת פתחה אינספור מהדורות חדשות ונוכחותה בזירה הפוליטית הורגשה היטב. המחסום להרכבת ממשלת מרכז-שמאל הוא בהתנגדותן של מפלגות המרכז מלקיים שותפות פוליטית כלשהי עמה. לעת עתה ניצחה בפוליטיקה גישת העליונות של יהודים ושיטת המרכז-ימין לפיה לא יִכְשרו האחרונים להשתתפות בשלטון.
 
לעומת זאת, חיי היום-יום דווקא מאתגרים את ההפרדה המובנית ומשבשים אותה לעתים תכופות. בשני העשורים האחרונים חלה התקדמות בהשתלבות שני הלאומים זה בזה: עלתה הנוכחות של ערבים במרחב הציבורי, כבעלי מקצוע מובילים באוניברסיטאות, בבתי המשפט, בבתי החולים ואף בתקשורת. מנגד, גוברת הנוכחות היהודית ביישובי הערבים, אומנם לרוב כקוני סחורות ושירותים, אך בכך אין די. המציאות המתהווה חייבת לקבל המשגה ותשתית תיאורטית, על-מנת להפוך באמת לחלק מהחיים של כל יושבי הארץ.
 
אנו שוקדים כעת על תכנונו של המכון לחברה משותפת, כדי לתת בסיס עיוני למאמצי העושים במלאכת האריגה של אזרחות שוויונית בין יהודים לערבים. בעוד שנים מעטות יהפוך המכון לשער רחב, תפישתי ומעשי, אל עולם השותפות בין שני העמים, שער עבור הציבור כולו, יהודים וערבים גם יחד. הבאים בו יצאו ממנו בחזרה אל מלאכתם בבניית החברה, מצוידים בכלים ובידע רחב ומעמיק. אחר-כך, הם יבואו אל המכון שוב ושוב כדי לשתף אחרים בניסיון ובידע, וללמוד מחוכמתם. בעת הזו, לאור התמורות הדרמטיות של העשור האחרון ביחסי השותפות בין יהודים וערבים ולאור המגמות הסותרות של שילוביות גבוהה מחד, וגזענות ברוטלית מאידך, יש צורך במנוע רעיוני שיקדם את פיתוחה של שפה משותפת ושכלול האופן שבו מכוננים חברה משותפת ושוויונית בישראל.
 

עו"ד אמיר פאחורי הוא דוקטורנט לסוציולוגיה פוליטית; מנהל מחלקת המחקר בביה"ס לשלום נווה שלום/וואחת אל-סלאם; חוקר בפורום לחשיבה אזורית, פעיל פוליטי וחברתי ;עורך הספר "בריתות בהישג יד, המיעוט הפלסטיני בשדה הפוליטי הישראלי"

שולי דיכטר הוא מחבר הספר "מבעד לכוונות הטובות"; לשעבר מנכ"ל עמותת יד-ביד לחינוך דו-לשוני; מנכ"ל-שותף של עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי; ומנהל-שותף של תוכנית "ילדים מלמדים ילדים" בגבעת חביבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שישה ספרים
ב- ₪690 ₪399
רק למנויי רדיקל.

רוצה להצטרף לרדיקל? דברו איתנו

אנחנו כאן דברו איתנו!

מה הרעיון הרדיקלי שלך?

סל הקניות

סגור