את חוכמת החיים המשותפים, הנמצאת כעת אצל פעילים, אנשי ארגונים אזרחיי, ובאוניברסיטאות – יש לתעל אל מסד רעיוני ומדף ספרים משותף שממנו יוכלו כולם לצאת ואליו כולם גם יוכלו לחזור
אמיר פאחורי ושולי דיכטר
היהודים והערבים הפלסטינים, רוב ומיעוט, הם שני המרכיבים היסודיים באזרחות בישראל, והיחסים ביניהם הם אבן יסוד מרכזית בבניין החברה והמדינה. קיימים מרכיבים ושסעים נוספים במקומותינו, אך שני הלוחות הטקטוניים המונחים מתחת לקרקע המציאות החברתית והפוליטית במקומותינו הם אלה של היהודים והערבים והיחסים ביניהם הם שיקבעו את יציבות המבנה החברתי והמדיני מעל פני הקרקע.
עם כל הקושי המוסרי שבדבר, הצעתנו מתמקדת בבניית חברה משותפת על בסיס האזרחות בישראל בלבד. מדיניות של הפרדה בין שתי הקבוצות הלאומיות נהוגה בישראל כבר מאז הקמת המדינה, החל במערכת החינוך; עבור בהפליה סמויה וגלויה במקומות העבודה; וכלה בתכנון הסביבתי-דמוגרפי הכולל הפרדה במקומות המגורים. גם המדיניות הממשלתית בעשור האחרון לשלב את האזרחים הערבים בכלכלת המדינה איננה מקהה את עוקצו של הרעל הגזעני שמופץ, בין היתר, על ידה.
הפגנה נגד חוק הלאום סמוך לביתו של בנימין נתניהו בקיסריה, ב-2019. צילום: עבדאללה שמא
באיחור מה, בעקבות הפריחה של מוסדות חשיבה ימנית ולאומנית, קמו בעשור האחרון בישראל מכוני חשיבה ומרכזים לתסיסה מחשבתית על בסיס ערכי השמאל. החזון של כל אלה פלורליסטי ומכיל, דמוקרטי והומניסטי, אבל אף אחד מהם אינו מתבסס על התפישה כי היהודים והפלסטינים הם שני המרכיבים המרכזיים של ציבור האזרחים בארץ. לכן, הוא אינו כולל דרכי פעולה להתמודדות עם המציאות. חסרונה של גישה זו מאפשר לרבים להתעלם מן ההכרח לקיים כאן חברה משותפת.
אנו מציעים להקים את "המכון לחברה משותפת ושוויונית בין יהודים וערבים" – מפעל שיהפוך את השאיפה לחברה משותפת ממעשים טובים, אך אקראיים, לתחום דעת. חוכמת המעשה של תחום זה נמצאת כעת בין הפעילים, אנשי הארגונים האזרחיים, ובאוניברסיטאות בתחומי דעת ומחקר שונים. לכולם חסר בסיס תיאורטי מאגד, מדף ספרים המיוחד לשותפות שוויונית בין יהודים לערבים, עוגן שניתן לחזור אליו ולעיין בו לעומק במהלך העשייה. זה יהיה מקום המפגש העיוני, המעמיק והמחייב לעוסקים במלאכה, במטרה למצות מהם את תובנות השטח, לעבד את הידע ולהנגיש אותו הלאה אל המעגלים המתרחבים של מבקשי הדעת בתחום זה.
אקדמאים החוקרים את התחום מהיבטים שונים יפרשו במכון זה את משנתם; נושאי תפקידים בארגוני החברה האזרחית המקדמים חברה-משותפת יקבלו שנת שבתון במכון, במהלכה יתבוננו לאחור בעבודתם וישתפו בתובנותיהם; ממלאי תפקידים, פעילים, חברי ועדים ומנהלים יהיו שותפים לסמינרים קבועים, בהם ילמדו יחד על ההיסטוריה של החברה המשותפת בארץ, על ההווה שלה ויציירו יחד את העתיד הרצוי; המשתתפים בלמידה במכון יפענחו דוגמאות ממקומות שונים בעולם לבינוי חברה משותפת לאחר קונפליקט אלים, ועוד. זה יהיה בית היוצר למחשבות חדשות ולמעשים חדשים בתחום זה, לחידוד הרעיונות, לשדרוג הפעולה בתחום ולפריצת דרכים שעדיין לא חשבנו עליהן.
יריד תעסוקה יהודי-ערבי בכפר קאסם ב-2019. צילום: ללא קרדיט
עו"ד אמיר פאחורי הוא דוקטורנט לסוציולוגיה פוליטית; מנהל מחלקת המחקר בביה"ס לשלום נווה שלום/וואחת אל-סלאם; חוקר בפורום לחשיבה אזורית, פעיל פוליטי וחברתי ;עורך הספר "בריתות בהישג יד, המיעוט הפלסטיני בשדה הפוליטי הישראלי"
שולי דיכטר הוא מחבר הספר "מבעד לכוונות הטובות"; לשעבר מנכ"ל עמותת יד-ביד לחינוך דו-לשוני; מנכ"ל-שותף של עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי; ומנהל-שותף של תוכנית "ילדים מלמדים ילדים" בגבעת חביבה
