הסבת נדל"ן למגורים – לא רעיון חדש, אך התזמון נדיר

מגמה נוספת שמתחברת לרעיון ההסבה, היא זו שמבקשת להגמיש את ההפרדה הברורה והנוקשה בין מרחבי עבודה למרחבי מגורים. ניסיון ליצור מתחמים משולבים שכאלה נעשה באוקלנד, קליפורניה. דוגמה אחרת לכך היא מיזם המיועד ל"נוודים דיגיטליים" המבקשים לשכור דירה לתקופות קצרות או בינוניות במחיר סביר וליהנות ממפגש פורה עם הדיירים אחרים. ברמה הפרוזאית יותר, ניתן לחשוב על הסדרים שבהם אנשים יעבדו כמה ימים בשבוע בבית וכמה ימים במשרד שבו ניתן גם ללון. דוגמאות למיזמי הסבה ניתן למצוא גם במקומות אחרים בארה"ב, בריטניה, שוודיה, גרמניה והולנד. רובם כאמור הונעו משיקולים עסקיים, אם כי פה ושם ננקטות יוזמות על-ידי רשויות מקומיות. סקירה מעמיקה שחוברה על-ידי "ראבובנק" מצביעה על פוטנציאל רב לתוכניות כאלה באזורים שונים בהולנד.

בישראל, קבינט הדיור אישר ב-2016 את תוכניתו של שר האוצר דאז, משה כחלון, לאפשר לוועדות התכנון להסב ייעוד של בנייני משרדים שאינם בשימוש למגורים. בפועל, ההקלות בהליכי התכנון לא הניבו עד כה את התוצאה המקווה, בין השאר מכיוון שהרשויות המקומיות חוששות להפסיד הכנסות מהארנונה הגבוהה על שטחים עסקיים ומסחריים.

הפתרון שמוצע מתאים במיוחד למרכז הארץ ובמיוחד לתל-אביב, שבה היצע המשרדים גבוה מאוד אך הציע הדיור נמוך מהביקוש. נכון ל-2019 נבנו בעיר יותר מחצי מיליון מ"ר משרדים, כשהצורך המוערך על-ידי מומחי נדל"ן שונים הוא כ-200 אלף מ"ר לכל היותר בחמש השנים הקרובות. וזה כמובן לפני הקורונה. בפרויקט שכן בוצע בהצלחה בלב תל-אביב הוסבו חמש קומות בבניין המשרדים של "מקורות" ל- 40 דירות קטנות להשכרה. פרויקט בהיקף יותר מצומצם בוצע בראשון לציון. פרויקט באזור בורסת היהלומים ברמת גן לא יצא לפועל.

בן 74, יליד דרום אפריקה, מתגורר בכפר ורדים, עובד בתרגום ועריכה