עכשיו זה הזמן לפרוא את העולם מחדש

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

ברב המכר החדש, "על פני האדמה", סר דיוויד אטנבורו מסביר מה זה אומר ולמה זאת הדרך היחידה להציל את האנושות מעצמה.

רון כלף

בשנת 2000, צ'רלי בארל ואיזבלה טרי הבריטים מצאו עצמם חסרי אונים. בני הזוג, שזה עתה נישאו, ירשו את שטחיה העצומים של אחוזת נפ – חווה חקלאית בת 14 קילומטרים רבועים בסאסקס שבאנגליה. אבל התלהבותם הראשונית התחלפה מהר מאוד בייאוש: העלויות המאמירות של ניהול המשק החקלאי הובילו את החווה אל סף פשיטת הרגל, לא משנה כמה ניסו להתייעל.   

כמוצא אחרון, החליטו בארל וטרי בעקבות עצת אחד מחבריהם לנטוש את החקלאות המסחרית שבה עסקו כל חייהם ולהשיב את אדמותיהם למצבן הטבעי. מה זה בדיוק אומר? הם הסירו את גבולות החלקות, אפשרו למינים הקרובים ביותר לאוכלוסיית החיות המקורית באזור להתערבב אלה באלה ולשוטט בחופשיות, והמינים הללו – שפעלו יחד כמו עדרי הפרא של אנגליה הפרהיסטורית – החלו להמיר את השדות המונוטוניים בביצות, סבכים, משטחי אחו ויערות חדשים. המגוון הביולוגי בחווה הפך למפץ ביולוגי, ובתוך חמש-עשרה שנים בלבד החווה הצנועה הייתה לנווה מדבר עבור מגוון עצום של צמחים, חרקים וחיות שבעבר רווחו באנגליה, והיום כמעט בלתי אפשרי למצוא מחוץ לאדמות החווה.

תחת ידם של טרי ובארל, אחוזת נפ הפכה בתוך זמן קצר משממה המסמלת את כל כשליה של החקלאות המודרנית עמוסת הכימיקלים  – לספינת הדגל של מגמת ההתפראות; תנועה עולמית חדשה של חקלאות מקיימת המשלבת חוכמה עתיקה עם טכנולוגיה חדשה ומאפשרת לגדל מזון בריא יותר, להחיות את האדמה, ובו-בעת לאצור בה עוד-ועוד פחמן כחלק מהמאבק במשבר האקלים.

לא צריך להיות חקלאי כדי להבין שהסיפור של בני הזוג היצירתיים חותר תחת ההיגיון המודרני – זה הגורס שציוויליזציה מתקדמת היא זאת שממגרת את כל מה שפראי: הופכת את היערות לשדות פוריים, מייצרת מפירות האוקיינוס מטבחי עלית, וממירה את השטחים הפתוחים בערים ובאספלט. הצרה היא שאם המגמה הזאת תימשך והמאה הקרובה תיראה כמו המאה שחלפה, העולם שהכרנו לא יתקיים יותר, וביחד איתו תדעך הציוויליזציה שבנינו.

העתיד בו נבחר

לפי התחזיות הנוכחיות, אם לא יחול שינוי חברתי-כלכלי מסיבי, בני הדור שנולד עכשיו יאלצו לנווט את דרכם בעולם שעבורנו קשה עד בלתי אפשרי לדמיין: קטבים ללא קרח, אוקיינוסים ללא דגים, סופות ושטפונות, מחסור במזון ומגפות – וזה רק הפתיח. השינויים הבלתי הפיכים הללו יובילו, קרוב לוודאי, לאובדן הביטחון והיציבות שאפיינו את החיים בהולוקן, העידן הגיאולוגי שאליו נולדנו אנחנו, הורינו והוריהם. 

בעתיד כזה, לא יהיה אפשר עוד למנוע את קריסתו של עולם החי, אותו עולם ממש שעליו נסמכת הציוויליזציה שלנו ושבו היא תלויה. כך למשל, יותר מרבע מהאוכלוסייה האנושית עשוי לגור אז במקומות שבהם הטמפרטורה הממוצעת תהיה גבוהה מ-29 מעלות צלזיוס – רמת חום יומית שחורכת רק את הסהרה עכשיו.

סר דיוויד אטנבורו, שבמסעותיו החלוציים היה הראשון להביא את עולם הטבע למסך הטלוויזיה, מציג עבורנו של פתרונות שיכולים להציל אותו ואותנו מהעתיד העגום הזה. ברב המכר החדש שלו" על פני האדמה", אטנבורו מציג שורה של פתרונות שיכולים להציל אותנו מהעתיד העגום הזה. המשותף לכולם הוא עיקרון ה"ההתפראות": עקרון קורא לנו להחליף את השדות המלאכותיים בשטחי בר מלאי חיים, למלא מחדש את האוקיינוס שרוקנו במשך שנים, ולחיות עם הטבע – במקום על חשבונו. במילים אחרות, הדרך היחידה לרפא את העולם היא לפרוא אותו מחדש. 

כלב ים נזירי נלכד ברשתות דיג לחופי שונית הטבעת קוּרה שבאוקיינוס השקט, הוואי. צילום: Michael Pitts/naturepl.com

מאחורי התפיסה הזאת עומדת אמת אחת פשוטה: איננו חיים לבד על כדור הארץ. אנחנו חולקים אותו עם עולם החי — המערכת תומכת החיים המדהימה ביותר שאפשר לדמיין, ואין זה מקרה שיציבותו של כוכב הלכת שלנו התדרדרה במקביל להתדרדרותו של המגוון הביולוגי: אנחנו מפיקים יותר משמונים מיליון טונות של דגים ופירות ים מהאוקיינוסים מדי שנה, ובכך צמצמנו את מאגרי הדגים שבהם ב-30 אחוזים – והבאנו אותם לרמה של סיכון ממשי. כמעט כל דגי הים הגדולים הוכחדו ואיבדנו כמחצית מאלמוגי המים הרדודים בעולם. המצב אף גרוע יותר במערכות המים המתוקים, שם  צמצמנו את גודלן של אוכלוסיות בעלי החיים ביותר מ-80 אחוזים.

הטרגדיה הזו, כמובן, לא מתרחשת רק מתחת לפני המים: אנחנו כורתים יותר מ-15 מיליארד עצים מדי שנה, וכמחצית האדמה הפוריה על פני כדור הארץ כבר מעובדת כיום. אטנבורו גם הוא מבכה זאת בספרו, בתארו כיצד "אנחנו חונקים את האדמה בחומרי דישון כמו חנקות ופוספטים, מאפשרים רעיית-יתר שלה, שורפים אותה, מעמיסים עליה סוגים לא מתאימים של יבולים, ומרססים אותה במדבירים שהורגים את חסרי-החוליות שמחיים אותה. אדמות רבות מאבדות את שכבתן העליונה והופכות ממערכות סביבתיות עשירות, שופעות פטריות, תולעים, חיידקים מתמחים וערב-רב של אורגניזמים זעירים אחרים, לקרקע ריקה, עקרה וקשה. מי הגשמים ניגרים על פניה כפי שהם מחליקים על פני המדרכה, וכך תורמים לשיטפונות העודפים שעכשיו מציפים לעיתים קרובות כל כך את מרכזיהן של מדינות רבות שאימצו את החקלאות התעשייתית." (תרגום: נעמי זוסמן. עריכה לשונית: תמר נויגרטן. עריכה מדעית: אבנר גרוס).

בתווך, גם מספרי החרקים בעולם כולו צנחו ברבע בתוך שלושים שנה בלבד, והמספר גבוה עוד יותר במקומות שבהם נעשה שימוש כבד בחומרי הדברה. ומכיוון שחרקים רבים משמשים כמאביקים, אלו מהווים חוליות חיוניות בשרשראות מזון רבות, ובלעדיהם – אספקת המזון של המין האנושי, וכלל החיים על פני האדמה, יפגעו באופן אנושות. 

בצל כל זאת, מה ניתן לעשות? כפי שאטנבורו מסביר בספרו, כדי לשקם את יציבותו של כדור הארץ עלינו לשקם את המגוון הביולוגי – אותו מערך עצמו שבו פגענו אנוּשות. זו הדרך היחידה שבה נוכל לצאת מהמשבר הזה, שאותו יצרנו במו ידינו.

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

המצפן החדש שלנו

אז איך נוכל לעודד את שובו של הטבע הפראי אל פני כדור הארץ ולהשיב לעולמנו מעט יציבות? מומחים רבים סבורים שעלינו לאמץ תפיסת עולם חדשה-ישנה, שבבסיסה החיפוש אחר חיים מקיימים.  זהו המצפן שעליו לכוון את פעולותינו ובחירותינו. 

כפי שכמה מהחוקרים החשובים של זמננו הראו, הסדר החדש הזה אמור להיות מעוצב על ידי שני מערכים של גבולות, או "טבעות": טבעת חיצונית וטבעת פנימית. הטבעת החיצונית מייצגת ״תקרה אקולוגית״, שאנחנו חייבים להישאר תחתיה כדי להצליח לשמור על כוכב לכת בטוח ויציב. הטבעת הפנימית מייצגת בסיס כלכלי-חברתי, שאנחנו חייבים להישאר מעליו כדי להצליח לספק קיום הוגן וצודק לאוכלוסיית העולם כולו. המרחב שבין ״טבעת חיצונית״ ל״טבעת פנימית״, שאותו ניסחה הכלכלנית קייט רייוורת', מכונה על-ידהּ ״מודל הדונאט״ – תוואי לכלכלה מבוססת על שגשוג מתמשך, ולא צמיחה הרסנית. 

נתחיל בטבעת החיצונית. כוכב לכת בטוח ויציב הוא עולם שבו האנושות פועלת נגד שינוי האקלים באופן חד ומיידי, על ידי טיפול בפליטות גזי החממה בכל מקום שבו הן קורות, גמילה מהתלות בדשנים, מניעת הפיכתם של שטחי בר לשטחים חקלאיים, מטעים ושאר מיזמי פיתוח, עצירת הפגיעה בשכבת האוזון, הפסקת השאיבה העודפת של מים מתוקים, זיהום האוויר והזיהום הכימי, ועצירת החמצת מי האוקיינוס. 

אם ניישם את כל הפעולות הללו, או לפחות נמתן את אותה "רשימת מכולת" של תופעות, הפגיעה במגוון הביולוגי עשויה להתחיל להאט עד כדי עצירה, ואז אפילו לשוב ולנוע בכיוון ההפוך. כלומר, אם המפתח העיקרי לשיפוט מעשינו יהיה התחדשותו של העולם הטבעי, נוכל להגיע למקום שבו נקבל את ההחלטות הנכונות, ונעשה זאת לא רק "בשביל הטבע", אלא משום שאנחנו בעצמנו חלק מהטבע והטבע הוא שמייצב את כדור הארץ. Win-win.

סר דיוויד אטנבורו נושא דברים בכינוס של הקרן העולמית לשימור חיות הבר (WWF). של צילום: Stonehouse Photographic / WWF_UK

הטבעת הפנימית מתמקדת בייצוב החברה. סגנון החיים שאליו התרגלו העשירים ביותר הוא ההפך ממקיים, וכיום מיוחסת כמחצית מההשפעה של האנושות על עולם החי, לשישית בלבד מהאוכלוסיה – ה-16% העשירים ביותר. לכן, הטבעת הפנימית מחייבת אותנו ללמוד לא רק איך לחיות במגבלות שנגזרות ממשאביו הסופיים של כדור הארץ, אלא גם איך לחלק את אותם המשאבים באופן שוויוני יותר, כך שכל האנושות תזכה לחיות ברווחה בסיסית: דיור ראוי, שירותי בריאות, מים נקיים, ביטחון תזונתי, מקורות אנרגיה נגישים, חינוך טוב, הכנסה, מעמד פוליטי וצדק. 

אבל איך כל זה ישפיע, בפועל, על החיים של כל אחת ואחד מאיתנו? בעתיד מקיים אנו צפויים לאמץ תזונה מבוססת-צמחים בעיקרה, גדושה בחלופות בריאות יותר לבשר; להשתמש באנרגיה נקייה לכל צורכינו; הבנקים וקרנות הפנסיה ישקיעו בעסקים מקיימים בלבד; נבחר את מוצרי העץ, את מצרכי המזון, ואת הדגים והבשר שנצרוך באופן מושכל, מצוידים במידע מפורט שיהיה זמין בכל קנייה; הפסולת שלנו תהיה מזערית; מעט הפחמן שפעילויותינו יפלטו, יגולם במחיר הקנייה ולכן יקוזז מיידית ויוכל לשמש למימון ״מיזמי הפראה מחדש״ בכל רחבי העולם – בדיוק כפי שקרה באחוזת נפ של טרי ובארל.

כשהמין האנושי יתחיל "לפרוא את הטבע" מחדש, כלומר, להשיב לטבע את מה שלקח, ואולי אף להוסיף על כך, ולשלם חלק מחובו, נוכל לנהל חיים מאוזנים יותר. כפי שאטנבורו כותב בספרו החדש, "יש לנו תוכנית. אנחנו יודעים מה עלינו לעשות. הנתיב שמוביל לקיימות קיים וידוע. זה נתיב שיכול להוביל לעתיד טוב יותר לכלל החיים על כדור הארץ. אנחנו חייבים להבהיר לפוליטיקאים ולמנהיגים העסקיים שלנו שהדברים ברורים לנו, ושהחזון הזה אינו רק מה שאנחנו צריכים —מעל הכול, הוא-הוא מה שאנחנו רוצים."

One thought on “עכשיו זה הזמן לפרוא את העולם מחדש

  1. הלל הגיב:

    אני מזדהה עם האהבה שלך לטבע אבל אתה מדבר על כמה דברים שונים שלא ברור הקשר בינהם, לקיחת שטח מהטבע הפראי, פליטות גזי חממה ודאגה לשלומם ורווחתם של תושבי כדור הארץ ועם קצת היגיון אפשר לראות שמה שאתה מציע תמים, רומנטי, לא מבוסס וסותר את עצמו.
    המחשבה שתשתכנע את העולם להתיישר לפי החזון של אטינגבורו למשל היא תמימה ולא מציאותית, גם אם תרצה לכפות סדר יום כזה לעולם לא תצליח בדור הזה.
    אנרגיה מתחדשת לא יכולה לתת מענה לצרכי האנרגיה האנושיים, זה פשוט לא עובד מספיק טוב ומחייב גיבוי של אנרגיה מזהמת, לאוהב טבע זה בכלל אסון כי הם תופסים הרבה שטח והורגים ציפורים.
    גם אם בפנטזיות שלך אתה זה שמנהל את העולם ומשליט משטר צנע על כולם, בשביל להביא את המין האנושי למצב של רמת חיים שנראית לך בסיסית כמו מים זורמים, חשמל אמין, רפואה מתקדמת, מזון, ביגוד, יכולת התניידות, גישה לאמצעי תקשורת, זה ידרוש הרבה הרבה הרבה אנרגיה, אני אגיד לך יותר מזה, זמינות של אנרגיה תוכל לעזור בהשבת שטחים לטבע שכן בעזרת תשתיות אפשר למשל להוביל מים לאזורים שוממים ובכך לייצר יותר מזון ליחידת שטח ולנצל פחות שטח אבל באמת שיש אין ספור דוגמאות, אני אגיד לך יותר מזה יותר מזה, רמת חיים גבוהה מאפשרת לאנשים לחשוב על הסביבה ומורידה ילודה ואם אנחנו רוצים להגיע למצב שהמין האנושי לא גדל בקצב אקספוננציאלי כדאי להביא את העולם השלישי לרמת חיים מערבית כמה שיותר מהר ובשביל זה צריך הרבה אנרגיה.
    לסיכום, מעבר להכרזה על שמורות טבע וחינוך הגישה הטובה ביותר היא תמיכה במדיניות של סחר חופשי גלובלי עידוד אנרגיה גרעינית, הפסקת ההגבלות על ייצור אנרגיה מדלקים מאובנים, פיתוח טכנולוגיות לייצור יעיל יותר כמו למשל הנדסה גנטית ושימור הכח האסטרטגי של העולם החופשי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שישה ספרים
ב- ₪690 ₪399
רק למנויי רדיקל.

רוצה להצטרף לרדיקל? דברו איתנו

אנחנו כאן דברו איתנו!

מה הרעיון הרדיקלי שלך?

סל הקניות

סגור