החיים שלנו מלאים בהפרעות: אוויר מזוהם, גלי חום בלתי נסבלים ופגיעה בבעלי החיים. מסתבר שהפתרון לכל אלו נמצא ב-״הפראה מחדש״, הדרך הטבעית לפתור את משבר האקלים
בספר הראשון שלנו, ״על פני האדמה״ מאת סר דיוויד אטנבורו, נחשפים בפנינו הפתרונות שיאפשרו לנו להמשיך ולשגשג על גבי כדור הארץ מבלי לסכן את עתידנו. בין הדפים מתחבאים רעיונות חדשים, שלא מוכרים לרובנו אבל יכולים לשפר את חיינו, כמו ״הפראה מחדש״.
אבל מה זה אומר בכלל? ברב המכר שלו, אטנבורו מסביר את הרעיון כך:
הפראה מחדש: תהליך השיקום וההרחבה של מרחבים, קהילות ומערכות שמאופיינים במגוון ביולוגי משמעותי. ההפראה היא לעיתים קרובות רחבת-היקף ומבקשת להשיב למקומם תהליכים טבעיים, ובמידת האפשר גם מינים חסרים. במקרים מסוימים, מוכנסים לקהילה המשתקמת מינים קרובים לאלה החסרים בה, כדי שיבצעו תפקיד דומה. בספר זה, המונח "הפראה מחדש" משמש במובנו הרחב ביותר, לציין את השאיפה לשקם את הטבע בכל רחבי כדור הארץ ולהסיג לאחור את הפגיעה במגוון הביולוגי על ידי מאמץ לגרום למין האנושי כולו שייעשה בר-קיימא יותר. צמצום פליטות גזי החממה נתפס גם הוא כמרכיב הכרחי של ההפראה מחדש של העולם.
במילים אחרות, במסגרת "הפראה מחדש" (או rewilding באנגלית) לוקחים אזורים טבעיים שנפגעו ממעשי האדם והופכים אותם ל״פראיים מחדש״ (ולכן שמה נגזר מהמילה "פרא"). למעשה, מדובר בהשבת הטבע לקדמותו באמצעות שיקום והרחבה של מרחבים טבעיים, במיוחד מקומות שמאופיינים במגוון ביולוגי משמעותי כמו יערות, אגמים ואוקיינוסים.
כך, למשל, במסגרת תהליך של ״הפראה״, שדה חקלאי ישוב להיות יער המשמש בית למינים רבים של צמחים ובעלי חיים. כדי לעזור לתהליך הטבעי, פעמים רבות מוסיפים מינים של חיות – כאלו שאכלסו בעבר את האזור – כך שיבצעו תפקיד דומה באקולוגיה המקומית.
"הפראה מחדש", במובנה הרחב, שואפת לשיקום הטבע והסגה לאחור של הפגיעה במגוון הביולוגי בכל רחבי כדור הארץ באמצעות אימוץ חיים מקיימים יותר. ואכן, מחקר שפורסם לאחרונה טוען שאם ישוחזרו 15% מהמרחבים הטבעיים שהוסבו לשדות חקלאיים, היערות והביצות המתאוששים יוכלו לספוג כ-30% מפליטות גזי החממה שנפלטו מאז המהפכה התעשייתית ולמנוע את הכחדתם של מיני בעלי חיים רבים.
ההפראה היא לא חזון אוטופי שמקומו בארצות רחוקות, אלא פתרון מעשי שכבר מאומץ גם בישראל: בישובי עמק בית שאן וכפר רופין מבצעים התפראות של שדות חקלאיים נטושים וגם בקיבוץ מעגן מיכאל הוסבו לאחרונה כמה בריכות דגים שאינן בשימוש, ועכשיו הן משמשות כבית גידול טבעי ומשגשג. ההתפראות מגיעה גם לערים ובעקבות פרויקט השיקום של נחל רחביה ונחל רקפות, שכלל שחזור של המערכת האקולוגית המקומית, עדרי צבאים שוב נצפו בירושלים.
אבל ההתפראות היא רק ההתחלה. בגיל 96, האיש שגילה לנו את עולם הטבע מגלה לנו גם איך להצילו – כל הפתרונות למשבר האקלים והחזון לעתיד של אטנבורו זמינים עכשיו בעברית:
