מה זה תקציב פחמן?

לפעמים, נתונים יכולים לספר סיפורים: הסיפור שמספר לנו תקציב הפחמן העולמי הוא הסיפור חשוב ביותר בימינו, על הסכנה שברגע המשבר הזה ועל הדרך לצאת ממנו

למרות החשיכה הקרה של דצמבר, בשנת 2015 נדמה היה לרגע שפריז – והעולם כולו – נושמים לרווחה ומתמלאים בתקווה. הבירה הצרפתית הצדיקה את שמה כעיר האורות, ועל מגדל אייפל נכתב באותיות מוארות "1.5 מעלות". היה זה הלילה בוועידת האקלים של האו"ם שבו ממשלות העולם הגיעו סוף-סוף לפשרה – והסכם פריז נולד.

ההכרזה על חתימתו של הסכם פריז (צילום: ניו יורק טיימס)

כחלק מההסכם – עליו חתומות 195 מדינות, כולל ישראל – היא שכל אחת מבין המדינות החותמות מתחייבת להפחית את פליטת גזי החממה השנתית שלה בכמות מוגדרת. ההתחייבויות – הידועות בשם “יעדים לאומיים” (NDC) – אמורות לעלות בקנה אחד עם המטרה: לקצץ את הפליטות הגלובליות ב-50% עד 2030 ולאפס אותן לגמרי עד שנת 2050 כדי לוודא שהטמפרטורה בעולם לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס.

הסכם פריז וההתחייבויות שנחתמו במסגרתו משאירות כל מדינה ומדינה, ואת העולם כולו, עם תקציב פחמן מוגדר וברור: כמות פליטות מסוימת של גז החממה הנפוץ ביותר, פחמן דו-חמצני, שניתן להוסיפה לאטמוספירה מבלי שזאת תסכן אותנו בהתחממות גבוהה יותר.

תקציב פחמן: הכמות המצטברת של פליטות פחמן דו-חמצני, שלפי הערכות תוכל לשמור על הטמפרטורה של פני השטח של כדור הארץ ברמה רצויה כלשהי. הדחיינות בקיצוץ הפליטות העולמיות תגרום לניצול מהיר יותר של תקציב הפחמן ותגדיל את הסיכונים לעלייה נוספת בטמפרטורה העולמית.

סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" (עמ' 204)

למעשה, כל אירועי ההכחדה ההמוניים בהיסטוריה של כדור הארץ – רגעים שבהם מספר עצום של מינים הושמד (ולעיתים, כמעט כל החיים על פני כוכב הלכת שלנו כולו) – התאפיינו בשינוי קיצוני ברמת הפחמן באטמוספירה ושינויי האקלים שנגרמו כתוצאה מכך. 

כיום, כמות הפחמן באטמוספירה עומד על כ-412 חלקיקים למיליון (בהשוואה ל-280 חלקיקים למיליון בשנת 1937, לדוגמה) – עובדה שמציבה אותנו על מסלול ישיר לקטסטרופה אקלימית בדומה לדברים שהתרגלנו לראות רק בסרטי אסונות הוליוודים.

כדי לעזור לנו להבין את הנקודה, מכון המחקר MCC הכין ספירה לאחור שכוללת את תקציב הפחמן שנשאר לנו כדי להבטיח שההתחממות העולמית תיעצר ב-1.5 או 2 מעלות – ואת כמות הזמן שנותרה עד שנסיים את התקציב שנותר לנו בכל אחד מהתרחישים האלה: 

אז איך אפשר לצמצם את ריכוז הפחמן באטמוספירה, לקרר את כדור הארץ ולשפר חיי האנושות כולה? משתילת יערות, דרך חקלאות מחדשת ועד לשמורות ימיות – כל הדרכים לשם מופיעות ברב המכר של סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" >

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מאה שניות לחצות: בין המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים

מדוע המלחמה באוקראינה רק מחדדת את הצורך לפעול בדחיפות בכל מה שקשור למשבר האקלים? שעון יום הדין ממשיך לתקתק וסר דיוויד אטנבורו מזהיר בספרו החדש, כאן על פני האדמה: "זה יוביל לחורבננו"      

יונתן יעקבזון

ב-24 בפברואר, העולם כולו עצר את נשימתו כאשר כוחות רוסיים התקדמו לעבר פריפיאט שבאוקראינה, מקום מושבה של תחנת הכוח הגרעינית שהפכה לסמל ולשם נרדף לאסון מעשה ידי אדם – צ'רנוביל. רצה המקרה, וזה גם המקום שבו נפתח ספרו של דיוויד אטנבורו "על פני האדמה". בעומדו בין הריסותיה של העיר החרבה, כותב האיש שחקר כמעט כל חלקה על פני הגלובוס: 

"פריפיאט שבאוקראינה שונה מכל מקום אחר שבו הייתי. זהו מקום של ייאוש מוחלט [...] משום שכל מה שיש שם—מלוחות המודעות שאיש אינו מסתכל בהם עוד, דרך סרגלי החישוב המושלכים בכיתת המדעים ועד לפסנתר ההרוס בבית הקפה — הוא אנדרטה ליכולתו של המין האנושי לאבד את כל הנחוץ לו והיקר ללבו. על פני כדור הארץ יש רק לנו, בני האדם, די כוח לברוא עולמות ואז להשמידם" (תרגום: נעמי זוסמן | עריכה לשונית: תמר נויגרטן | עריכה מדעית: אבנר גרוס).

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

הדברים של אטנבורו רלוונטיים יותר מתמיד, וארבעה ימים אחרי תחילת הפלישה, ב-28 בפברואר, הם אף קיבלו חותמת מהדהדת – ולא בגלל כיבוש תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה שהתרחש אז. היה זה גם מועד פרסום דוח ה-IPCC השישי, שחלקו השני כַּלל תחזיות קשות על הצפוי לתושבי כדור הארץ בשני העשורים הקרובים. בין השאר: היעלמותם של ערים ויישובים תחת פני המים, ופגיעה ביכולתנו לגדל מזון ולספק מי שתייה נקיים, אשר יובילו לגלי פליטים חסרי תקדים.

קשה להאשים את מדעני האקלים בעיתוי המחורבן. המשבר שאיתו הם מתמודדים לא מכפיף עצמו לשיקולי רייטינג. ועדיין, לא צריך להיות מדען כדי להבין אמת אחת פשוטה: כשהתותחים רועמים, לא רק המוזות שותקות – גם כל מחשבה על העתיד נדחקת הצידה לטובת התגייסות טוטאלית לצרות ההווה. ככלות הכל, למי יש זמן לחשוב על משבר האקלים בימי מלחמה שעלולה להסתיים בשואה גרעינית. אבל האם הנהייה אחר תרחישים פוליטיים ספקולטיביים, האובססיה לנבלים ולגיבורים, והכמיהה למבנה נרטיבי של בני אור נגד בני חושך – הן לא חלק מהסיבות שמלכתחילה מקשות על ההתמודדות עם משבר האקלים? 

כבר עתה צ'רנוביל איבד את הבכורה כאסון הגדול ביותר שהוא מעשה ידינו. כפי שאטנבורו כותב בספרו, "העולם הטבעי גווע. העדויות לכך סובבות אותנו מכל עבר. זה התרחש במהלך חיי. ראיתי זאת במו עיניי. זה יוביל לחורבננו". כעת הגיעה העדות המוחצת מכולן. 

סר דיוויד אטנבורו בצ'רנוביל, במהלך צילומיי "על פני האדמה". קרדיט: Joe Ferreday

הדו״ח הנוכחי, בעל הסמכות הגדול ביותר בעולם בתחומו, מתפרס על פני יותר מ–3,500 עמודים שנכתבו ע"י 270 מדענים מ–67 מדינות שונות. כולם תמימי-דעים: משבר האקלים חמור אף משחשבנו, הסכנה קרובה משחשבנו. אנחנו ניצבים במסלול ישיר לעבר קטסטרופה אקולוגית בלתי-הפיכה. "הדוח הזה הוא אטלס של סבל אנושי וכתב אישום כבד נגד מנהיגות אקלים כושלת", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. 

בימי המלחמה הקרה, "שעון יום הדין" הציג את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית בין בריה"מ לארה"ב ב"דקות לחצות" – ככל שהמחוגי השעון התקרבו לחצות פירושו שגבר הסיכון למלחמה גרעינית ובעקבותיה, קץ האנושות. החל מ-2007, שינויי האקלים נוספו למארג השקלולים המשפיעים על מיקום מחוגי השעון; אז, השעה היתה 5 דקות לחצות – עתה, ועוד לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, המחוג הארוך ניצב רק 100 שניות בלבד מאסון. 

כפי שהמלחמה באוקראינה שוב מוכיחה, שינויי האקלים הם רק חלק אחד – וקשה במיוחד – ממשבר גדול יותר, משבר האדם. "עלינו לשנות את דרך החיים שלנו ביסודה", קובע בנחרצות דוח ה-IPCC החדש ומזהיר כי כדי להימנע מתוצאותיו החמורות ביותר של משבר האקלים, "נדרשות פעולות דחופות ומרחיקות לכת ושינויים מהותיים בכל ההיבטים של חיי האדם". השעה כבר מאוחרת, אבל השעון עוד לא מורה חצות. בספרו החדש, אטנבורו מספר לנו שכבר יש בידינו החלופה לדרך החיים הבלתי-מקיימת שהובילה אותנו לכאן, "טעותנו הגדולה ביותר" כלשונו, ומסביר כיצד, אם נפעל עכשיו ממש, נוכל עדיין לתקנה.

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה