מה זה חקלאות מחדשת?

התרגלנו לחשוב שאנחנו אמורים לשלוט בטבע, אבל יותר ויותר אנשים מגלים שהדרך למזון בריא וחיים מאושרים עוברת בחקלאות חדשה – או יותר נכון, מתחדשת

לא כל יום מחקר מדעי הופך לוויראלי, אבל לקראת סוף 2017 קבוצה של מדענים דיווחה על ממצאים משונים ומדאיגים: לאורך עשרות שנים, הם עשו דבר שמדענים מעטים עושים – בין העצים של שמורות הטבע בגרמניה, הם ספרו בקפדנות חרקים.

התוצאות היו מחרידות. הצוות מצא כי שלושה רבעים מהחרקים המעופפים בשמורות הטבע של גרמניה נעלמו במהלך 25 שנים – ומסקנתם הייתה כי זה קרה בגלל הפיכתם של שטחי יער לחוות חקלאיות, שבהן נעשה שימוש רב בכימיקלים. וזוהי אינה בעיה גרמנית, אלא תופעה כלל עולמית.

התרגלנו לסלוד ממרבית החרקים ולראות בהם כיצורים קטנים, מגעילים ולא חשובים, אבל האמת היא שהם חיוניים להאבקה ולרביית צמחים ומשמשים כמקור מזון לאלפי מינים אחרים, עובדות שהופכות אותם לצמתים מרכזיים ברשת החיים.

ההשלכות של אובדן אוכלוסיות החרקים בשל נזקי החקלאות התעשייתית, על המכונות הכבדות והכימיקלים השונים שבהם היא משתמשת, מדאיגות – בלשון המעטה: לפי נתוני האו"ם, פוריותן של 40% מקרקעות העולם כבר אבדה. בחמישית מן האדמות החקלאיות בעולם כמויות היבולים נמצאות כעת בירידה ומדענים מזהירים שאם הדבר יימשך, כדור הארץ יאפשר גידול יבולים רק למשך שישים שנים נוספות – עובדה שתעמיד את הביטחון התזונתי האנושות כולה בפני סכנה.

"למרבה המזל, ישנה דרך אחרת", כותב ג'ייסון היקל ב-"פחות זה יותר", הספר השני שלנו כאן בהוצאת רדיקל. "כחלק מגל החקלאות המחדשת שסוחף את העולם, חקלאים מווירג'יניה שבארה"ב ועד לסוריה מנסים שיטות חדשות, אקולוגיות והוליסטיות יותר: שותלים מספר זני גידולים ביחד, כדי לבנות מערכות אקולוגיות חסונות, ומשתמשים בקומפוסט, דשנים אורגניים וחילופי גידולים כדי להחזיר חיים ופוריות לקרקע."

החקלאים החדשים האלה נמנעים מריסוס צמחים בקוטלי מזיקים וכימיקלים אחרים, מעבדים את הקרקע באופן מינימלי ככל הניתן ונותנים למינים שונים של חיות לשוטט בחופשי כדי לבצע את תפקידם הטבעי במערכת האקולוגי. במילים אחרות, הם עובדים עם הטבע – במקום נגדו.

חקלאות מחדשת: גישה משקמת לחקלאות, שמתרכזת בחיזוק בריאותן הטבעית של הקרקעות. למעשה, זו תגובת-נגד לחקלאות התעשייתית שנוטה לפגוע בבריאותה של הקרקע לאורך זמן, בין היתר באמצעות שימוש בתוספים כמו דשנים וקוטלי מזיקים. טכניקות של חקלאות מחדשת גורמות להגדלת החומר האורגני בקרקע, משפרות את כושר לכידת הפחמן ואחסונו, ומגבירות את המגוון הביולוגי.

ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר" (עמ' 267)

והתוצאה? כפי שהיקל מספר, באזורים שבהם השתמשו בשיטות כאלה, כמויות היבולים גדלו, תולעי אדמה חזרו, אוכלוסיות חרקים התאוששו ומיני ציפורים השתקמו גם הם. ואולי הטוב מכול: בזמן שקרקעות מתות משתקמות, הן סופחות כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה.

למעשה, גישות מחדשות זוכות היום לפופולריות והצלחה לא רק בחקלאות אלא גם בתחומי היערנות והדייג, ומדענים סבורים שכדי להימנע מקריסה אקלימית נצטרך להשתמש בהן ברמה עולמית. ועל הדרך? נרוויח אוכל בריא יותר – ועולם ירוק יותר. 

חקלאות מחדשת בישראל (צילום: אליהו הרשקוביץ)

איך זה עובד – ואילו עוד פתרונות טבעיים קיימים למשבר האקלים? התשובות בספרו החדש של היקל, "פחות זה יותר", כאן אצלנו באתר ובחנויות הספרים העצמאיות >  

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה גבולות פלנטריים?

החיים שלנו מלאים בגבולות, הם בכל מקום: בין מדינות, בין חברים וזרים ואפילו בינינו לבין עצמנו. אבל מהם "הגבולות הפלנטריים" של כדור הארץ ולמה הם כל כך חשובים?

מאחורי משבר האקלים עומדת עובדה פשוטה: במהלך מאות השנים האחרונות התרגלנו רק לקחת עוד-ועוד מהעולם שלנו, בלי לתת לו דבר בחזרה ובלי להתחשב ביכולת הנתינה שלו. כדור הארץ הוא דבר מופלא, המקום היחיד ביקום המוכר לנו שבו מתקיימים חיים. המערכת האקולוגית המיוחדת שנוצרה פה מספקת לנו את כל התנאים הנדרשים לכך, אבל מסתבר שגם לה יש גבולות משלה.

מצב הגבולות הפלנטריים של כדור הארץ, נכון לשנת 2022

בשנת 2009, צוות מדענים בראשות כמה מהחוקרים המובילים בעולם פרסם מאמר שבחן זאת בדיוק: כמה לחץ אפשר להפעיל על כדור הארץ לפני שמערכות טבעיות שונות יתמוטטו? צוות החוקרים זיהה תשעה תהליכים שתקינותם קריטית לתפקודה של המערכת האקולוגית שלנו – שינויי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, החמצת האוקיינוסים, שינוי ייעוד הקרקע, העמסה של חנקן וזרחן, שאיבת-יתר של מים מתוקים, זיהום אוויר, זיהום כימי ודלדול שכבת האוזון.

לכל אחד מתשעת התהליכים האלה יש נקודה שאסור לנו לעבור, גבול שחצייתו מסכנת אותנו בקריסה בלתי-הפיכה של אותן המערכות האקולוגיות שחיוניות להמשך חיינו על גבי כדור הארץ. לרוע המזל, מחקרים חדשים מלמדים כי נכון לשנת 2022 כבר חצינו שישה גבולות: שינויי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, שינוי ייעוד הקרקע, העמסה של חנקן וזרחן, זיהום כימי ושאיבת-יתר של מים מתוקים.

גבולות פלנטריים: מושג שפותח על ידי צוות מדעני כדור הארץ בהנחייתם של ויל סטפן ויוהאן רוקסטרום, כדי להגדיר את מרחב ההתנהלות הבטוח בשביל האנושות. הצוות השתמש בנתונים ממקורות רבים כדי לזהות את הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על יציבותה של מערכת כדור הארץ ולהגדיר את הגבולות, שחצייתם על ידי הפעילות האנושית עלולה לחולל שינוי קטסטרופלי. חברי הצוות זיהו את תשעת הגורמים הבאים: אובדן המגוון הביולוגי, שינויי אקלים, זיהום כימי, דילול שכבת האוזון, זיהום אוויר, החמצת האוקיינוסים, העמסה של חנקן וזרחן, שאיבת-יתר של מים מתוקים ושינוי ייעוד הקרקע (ממרחב פראי לשדות, למטעים או לבנייה). בין תשעה גורמים אלה, זיהה הצוות שניים – שינויי אקלים ואובדן המגוון הביולוגי – כ“גבולות ליבה”, במובן זה ששניהם מושפעים מכל הגבולות האחרים ואם ייחצו, הם לבדם עלולים לגרום לערעור המערכת כולה.

ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר" (עמ' 264)

כפי שג'ייסון היקל כותב בספרו החדש, "פחות זה יותר": "כדור הארץ שלנו הוא מקום שופע – הוא מייצר מדי שנה שפע של יערות ודגה ויבולים. הוא גם חסון בצורה מופלאה, כי הוא לא רק ממשיך ומייצר את הדברים שבהם אנחנו משתמשים, הוא גם סופח ומעבד גם את הפסולת שלנו: פליטות הגזים שלנו, עודפי הכימיקלים שלנו וכן הלאה. אבל, כדי שכדור הארץ יוכל להמשיך לעשות את כל זאת, אנחנו יכולים לקחת רק את מה שהמערכות האקולוגיות יכולות לחדש, ואנחנו יכולים לזהם רק במידה שבה האטמוספירה והנהרות."

אז איך נבטיח שניקח רק את מה שהעולם שלנו יכול באמת להעניק לנו, ולא יותר? כיצד לשגשג לצד הטבע, במקום על חשבונו? כל התשובות בספרו של היקל, כאן אצלנו באתר >

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

חדשות טובות #7

יש לנו סוד: החדשות לא תמיד חייבות להיות רעות. מסביבנו – כאן וברחבי העולם – קורים מלא דברים נפלאים, אז הנה 5 כותרות של חדשות טובות מהשבוע שהיה

בברזיל – כדור הארץ הוא המנצח הגדול של הבחירות לנשיאות 

אחרי 4 שנים קשות עבור יערות האמזונס תחת שלטון בולסונרו, בברזיל – ומסביב לעולם – חגגו את ניצחונו של לולה במירוץ לנשיאות המדינה. בנאום הניצחון שלו, לולה (שכבר כיהן כנשיא בין השנים 2003-2010) הצהיר כי "ברזיל מוכנה לחזור לתפקידה הקודם כאחת ממנהיגות המאבק במשבר האקלים" והבטיח לקצץ את קצת כריתת יערות האמזונס ב-89% במשך העשור הבא. 

רבבות פועלים בעצרת הבחירות של לולה (צילום: ורמליאו)

בגרמניה – מצטרפים לברזיל ופותחים ת'כיסים

את גלי השינוי הפוליטי בברזיל הרגישו עד לגרמניה, שם החליטו להחיות את קרן התמיכה בהגנה על יערות האמזונס. תשלומי הקרן, שהוקמה בשותפות גרמנית-נורווגית בשנת 2008, הוקפאו בזמן שלטון בולסונרו והמדיניות האנטי-סביביתית שלו, אבל עכשיו שיתוף הפעולה הבינלאומי להצלת יערות האמזונס חוזר למסלול הנכון – ולא רגע אחד מאוחר מדי.    

בישראל – מחנכים את דור העתיד על משבר האקלים

שנת הלימודים החדשה, שהתחילה לא מזמן, הכילה בתוכה הפתעה: הורים לתלמידים בגילאים שונים גילו שבין השיעורים המוכרים מסתתר שיעור חדש – משבר האקלים לילדים. כחלק מרפורמה של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך, תכנית לימודים חדשה לכל שכבות הלימוד מספקת לילדים הצצה חשובה לעולם בצל משבר האקלים.

סיור לימודי במכתש חתירה סמוך לירוחם (צילום: יפתח אלרן)

באיחוד האירופי – שמים סוף לרכבים מזהמים

חברות האיחוד האירופי הסכימו על היום שבו מכוניות מזהמות יעלמו מחייהן ויוחלפו לגמרי ברכבים חשמליים: כחלק מהסכם חדש והיסטורי, החל משנת 2035 תיאסר מכירת מכוניות המונעות על ידי דלקים מזהמים (כמו נפט) בכל האיחוד – ומדינות מסוימות, כמו הולנד ואירלנד, מתכננות לעשות זאת אף קודם לכן, עד סוף העשור.   

בארה"ב ואיחוד האמירויות – הסכם חדש יממן אנרגיות מתחדשות

ביום שלישי האחרון, ארה"ב ואיחוד האמירויות הגיעו להסכמה על תכנית לייצור מסיבי של אנרגיה מתחדשת עד שנת 2035. כחלק מההסכם, ועל רקע הניסיון של יצרניות נפט כאיחוד האמירויות להמציא את עצמן מחדש מבחינה כלכלית, צמד המדינות יספקו תמיכה ומימון בסך של 100 מיליארד דולר לפרויקטים של אנרגיות מתחדשות מסביב לעולם. 

עובד משקיף על לוחות סולאריים במדבר (צילום: Getty)

רוצה לגרום לחדשות טובות לקרות? 

למזלנו, יש סביבנו מלא דרכים שונות ליצור בעצמנו חדשות טובות. כל שבוע נתמקד כאן בדרך אחרת – והפעם: "מורים למען אקלים".

מורים ותלמידים למען האקלים (צילום: ליאל בירן)

מורים למען האקלים היא תנועה הפועלת בקרב מורים, תלמידים, הורים והציבור הרחב בישראל במטרה ליצור מודעות למשבר האקלים – ועתיד מקיים יותר – דרך כלים חינוכיים, דמוקרטיים ואקטיביסטים. 

חדשות טובות #6

יש לנו סוד: החדשות לא תמיד חייבות להיות רעות. מסביבנו – כאן וברחבי העולם – קורים מלא דברים נפלאים, אז הנה 5 כותרות של חדשות טובות מהשבוע שהיה

 בישראל – מצעד האקלים שובר שיאים חדשים

ביום שישי האחרון, ימים ספורים לפני הבחירות ושבועיים לפני ועידת האקלים העולמית, כ-15 אלף איש – ברובם המוחלט צעירים – הגיעו לצעדת אקלים שוברת שיאים בתל אביב והוכיחו שיש סיבות טובות לאופטימיות לעתיד.  

מצעד האקלים בתל אביב (צילום: קוקו)

בהודו – הכפר הסולארי הראשון הוא סיפור הצלחה

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ביקר בשבוע שעבר במודרה – הכפר הראשון בהודו שניזון כולו מאנרגיה סולארית – ואמר שהוא מייצג "סולחה בין האנושות וכדור הארץ". בעקבות מהפכת הסולארית שהתרחשה בכפר, לא רק שתושביו מייצרים את כל האנרגיה שהם צורכים – למעשה, הם גם משתכרים ממכירת העודפים לחברת החשמל.     

אחת מנשות מודרה, הכפר הסולארי הראשון בהודו

בארה"ב – אחדות ציבורית מול משבר האקלים

למרות חוק האקלים ההיסטורי של הנשיא ביידן, סקר חדש בארה"ב מגלה כי רובם המוחלט של האמריקאים – דמוקרטים ורפובליקנים, לבנים, שחורים והיספנים, צעירים ומבוגרים – היו רוצים לראות את ממשלתם "עושה יותר" בכל הנוגע למאבק במשבר האקלים. אין מה לעשות, שינוי חיובי זה דבר ממכר.  

צעירים אמריקאים בצעדה למען האקלים (צילום: NYT)

באינדונזיה – שמים סוף לכריתת יערות

בזמן שמסביב לעולם יערות שלמים נעלמים, מחקר חדש גילה כי בשנת 2021 אינדונזיה ומלזיה הצליחו לקצץ את כריתת היערות שבשטחן ב-25%. למעשה, כבר חמש שנים רצופות שאינדונזיה מצליחה לצמצם את כריתת היערות שבה –  ומראה לכולנו את הדרך לעבר עולם ירוק וטוב יותר.

בסין – בונים את טורבינת הרוח הגדולה בעולם

האם אפשר לבנות טורבינת רוח מספיק גדולה כדי לספק את כל האנרגיה שמדינה כמו נורבגיה צריכה? בסין עומדים לגלות את התשובה. לפי התכנית הנוכחית, עד 2025 תבנה לחופי העיר צ'אוזו טורבינת רוח חדשה וענקית, שתייצר יותר כוח מכל תחנות האנרגיה של נורבגיה ביחד.   

רוצה לגרום לחדשות טובות לקרות? 

למזלנו, יש סביבנו מלא דרכים שונות ליצור בעצמנו חדשות טובות. כל שבוע נתמקד כאן בדרך אחרת – והפעם: "מתלבשות".

"מתלבשות" כאן כדי שכולנו נבין את נזקי תעשיית האופנה והשפעתה על הסביבה, החברה ועלינו. 

במקום לתמוך בתעשייה מזהמת ונצלנית, נשות התנועה מקדמות אלטרנטיבות של אופנה הוגנת ומקיימת עם הפקות יפהפיות וירידי בגדים מהממים, ומראות שאפשר להציל את העולם מבלי להתפשר על הסטייל. 

חדשות טובות #5

יש לנו סוד: החדשות לא תמיד חייבות להיות רעות. מסביבנו – כאן וברחבי העולם – קורים מלא דברים נפלאים, אז הנה 5 כותרות של חדשות טובות מהשבוע שהיה

ביוון – לראשונה: 100% אנרגיה נקייה

אחרי עשור שבו הלכה וצמצמה את תלותה בדלקים מזהמים, יוון רשמה החודש ציון דרך חשוב במיוחד: במשך 5 שעות רצופות וקסומות, ובפעם הראשונה אי פעם, היא הצליחה לספק 100% אנרגיה נקייה לתושבי המדינה כולה.

טורבינות רוח ביוון (צילום: FT)

בישראל – פורום האקלים הנשיאותי מוביל את המאבק האקלימי

בזמן שהממשלות האחרונות באו והלכו מהר יותר ממאצ'ים בטינדר ולא עשו כמעט דבר כנגד משבר האקלים, פורום האקלים הנשיאותי בראשות הח"כ לשעבר דב חנין כבר הספיק לקדם עשרות יוזמות חשובות ומעוררות השראה – מפיתוח מודלים כלכליים מקיימים ועד ליצירת מסדרונות אקולוגיים. 

דב חנין והנשיא הרצוג (צילום: אמיל סלמן / הארץ)

בסקוטלנד – מגלים איך לבלות במינימום פליטות 

מועדון לילה סקוטי מצא דרך מקורית לצמצם משמעותית ובו-זמנית את טביעת הפחמן וחשבון החשמל שלו: רחבת ריקודים חדשה וחדישה, שסופגת את חום גופם של הרוקדים וממירה אותה לאנרגיה תרמית שעוצמתה משתנה בהתאם לקצב המוזיקה. איך צביקה פיק היה אומר? "זהו הרקדן האוטומטי".

בארה"ב – צעירים מסרבים לעבוד בתעשיית הנפט

מחקר חדש מצא כי בזמן שצעירים אמריקאים נוהרים לעבוד בחברות של אנרגיות מתחדשות, מספרם של העובדים בתעשיות של דלקים מזהמים – כנפט וגז – ממשיך לצנוח, ורבים מהם אף שוקלים לחפש עבודה אחרת בתחום האנרגיה. 

צעירים עובדים בתעשיית האנרגיות המתחדשות (צילום: freepik)

בצרפת – מחאת ענק נגד משבר האקלים ויוקר המחייה

ביום ראשון הקודם, כ-140 אלף איש – בהם הזוכה הטרייה בפרס נובל לספרות, אנני ארנו – השתתפו בצעדת מחאה בפריז כנגד יוקר המחייה וההתגייסות הבלתי-מספקת של הממשלה הצרפתית למאבק כנגד משבר האקלים – מפגן עוצמתי של סולידריות חברתית ואקלימית. 

צעדה למען האקלים בצרפת (צילום: FREDERICK FLORIN / AFP)

רוצה לגרום לחדשות טובות לקרות? 

למזלנו, יש סביבנו מלא דרכים שונות ליצור בעצמנו חדשות טובות. כל שבוע נתמקד כאן בדרך אחרת – והפעם – "רובין פוד": העמותה ששמה סוף לבזבוז מזון בצורה הכי כיפית שיש!

כדי לתת לכל אחת ואחד מאיתנו "טעימה" מהעולם המופלא של אוכל מוצל, ואת הכלים לשנות את הרגלי הצריכה האישיים והקולקטיביים שלנו, אנשי העמותה הפעילו את המסעדה החברתית הראשונה בישראל שהתבססה כולה על עודפי מזון, כירקות ופירות שאחרת היו נזרקים.

היום, רובין פוד ממשיכים לערוך אירועים עם הרצאות, סדנאות וקייטרינג (של אוכל מוצל, כמובן) – והם עומדים להשיק אפליקציה לשיתוף אוכל, אז יש למה לחכות!

חדשות טובות #4

יש לנו סוד: החדשות לא תמיד חייבות להיות רעות. מסביבנו – כאן וברחבי העולם – קורים מלא דברים נפלאים, אז הנה 5 כותרות של חדשות טובות מהשבוע שהיה

באוסטרליה – 30% משטח המדינה יוקצה להגנה על הטבע

ביום שלישי האחרון, שרת הסביבה של אוסטרליה, טניה פליברסק, הציגה לאזרחיה – ולעולם כולו – תכנית חדשה ומעוררת השראה: תוך עשור 30% משטחה היבשתי של המדינה השישית בגודלה בעולם יהפוך לשמורות טבע, כחלק מהניסיון להגן על חיות וצמחים מקומיים שרבים מהם אינם קיימים בשום מקום אחר בעולם.  

שרת הסביבה האוסטרלית (שניה מימין) במהלך סיור (צילום: Blue Mountain Gazette)

ברחבי העולם – הפוטנציאל המדהים של "אפס פסולת" מתגלה

מחקר שנערך בשמונה ערים ברחבי העולם מצא שאסטרטגיה של "אפס פסולת" – שילוב של קומפוסטינג, מיחזור וקיצוץ בייצור – יכולות להפחית את פליטת גזי החממה של תעשיית הפסולה העולמית ב-84%, למעלה מ-1.4 מיליארד טון בפליטות שנתיות – השפעה שוות ערך להסרת כל המכוניות בארה"ב מהכבישים. 

ילדים בביה"ס אמריקאי לומדים את נפלאות ה"אפס פסולת" (צילום: StopWate)

בישראל – צעד נוסף לעבר מדיניות ישראלית ירוקה 

בתקדים מקומי, תקנות חדשות של המשרד להגנת הסביבה יחייבו טיפול להוצאת גז המתאן מפסולת אורגנית, שלפי הערכות אחראי כיום למפגעים סביבתיים חמורים ולפליטת כ-10% מכל גזי החממה בישראל. במקביל, 600 מיליון שקלים הוקצו ע"י המדינה להקמת מתקני טיפול בפסולת שכזו, כתחליף לאתרי פסולת מזהמים. 

מפעל לקומפוסט המפריד פסולת אורגנית, ליד קיבוץ כפר מנחם (צילום: גיל כהן מגן)

בברבדוס – מדינת האי היא הראשונה לקבל "כסף אקלימי" מקרן המטבע הבינלאומית

ביום רביעי הוכרז שברברדוס תהיה המדינה הראשונה שתקבל "כסף אקלימי" מקרן המטבע הבינלאומית. כבר זמן רב שראשת הממשלה של מדינת האי, מיה מוטלי, קוראת לתמיכה כלכלית במדינות קטנות ומתפתחות כך שיוכלו להתמודד עם משבר האקלים, ועתה ברבדוס תקבל 183 מיליון דולר למטרה זו בדיוק.  

מיה מוטלי נואמת על במת האו"ם (צילום: John Angelillo / Pool via Reuters)

בארה"ב – מהפכת האנרגיה הנקייה זוכה לרוח חדשה

מחקר חדש מצא כי במהלך העשור האחרון התרחשה לא פחות ממהפכה אנרגטית בארה"ב: משנת 2012 ועד היום, יכולת הייצור של אנרגיה סולארית במדינה צמח פי 15 – ואילו זו של אנרגיית הרוח שילשה את עצמה – ועכשיו שתי אלו מספקות מספיק אנרגיה לכ-50 מיליון בתים אמריקאים.  

חוות אנרגיה סולארית בארה"ב (צילום: דניס שרודר)

רוצה לגרום לחדשות טובות לקרות? 

למזלנו, יש סביבנו מלא דרכים שונות ליצור בעצמנו חדשות טובות. כל שבוע נתמקד כאן בדרך אחרת – והפעם: "עץבעיר".

עץבעיר הוא מרכז ידע חי ועצמאי לאקולוגיה עמוקה ולחוסן אקלימי, שכולל דירה אקולוגית שיתופית וגינות אקולוגיות סביב כיכר ביאליק בלב תל אביב.

החיים בעץבעיר הם "מעשה של מחקר ואמנות", בסיס לידע ולחזון שמופץ בסיורים, בהדרכה, בתיעוד ובכתיבה יוצרת. 

למצטרפות לעץ מחכות תכנים אקולוגיים רדיקליים, כניסה למפגשים קהילתיים והשתתפות בכלכלת המתנות של משק הבית האקולוגי.

חדשות טובות #3

יש לנו סוד: החדשות לא תמיד חייבות להיות רעות. מסביבנו – כאן וברחבי העולם – קורים מלא דברים נפלאים, אז הנה 5 כותרות של חדשות טובות מהשבוע שהיה

באירופה – הטבע מתאושש אחרי עשרות שנים של מאמצי שימור

דו"ח חדש מצא שבאירופה מספרם של יונקים רבים, כבונים וביזונים, נמצא במגמת עלייה בזכות עשרות שנים של מאמצי שימור מוצלחים שכללו את שיקום סביבות המחייה הטבעיות שלהם וחקיקה פורצת דרך של חוקים סביבתיים חדשים.

ביזון אירופאי נהנה מהחיים (צילום: סטפן סטפנוב / Rewilding Europe)

בישראל – עיריית תל אביב תהיה חייבת להפחית את הזיהום בתחנה המרכזית

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הכריזה על התחנה המרכזית בתל אביב כמפגע זיהום אוויר – ועתה, לאחר מאבק ציבורי ארוך, עיריית תל אביב תחויב סופסוף להגיש תכנית פעולה להפחתת הזיהום בתוך שישה חודשים. 

בארה"ב – 22 מיליארד דולר יוענקו לפרויקטים של חקלאות מתחדשת

משרד החקלאות האמריקאי התחיל לאמץ פרויקטים של חקלאות מתחדשת, פרקטיקות חקלאיות שנועדו לשקם את האדמה ולעזור במאבק במשבר האקלים, ומעתה חקלאים שמשתמשים בשיטות שכאלו זכאים למענקים חדשים בשווי כולל של 22 מיליארד דולר.

חקלאות מתחדשת, קרן אור בהתמודדות עם משבר האקלים (צילום: אנדרו ספיר / ניו יורק טיימס)

בקניה – המדינה האפריקאית הופכת למעצמת אנרגיה נקייה

כ-40 שנה בלבד לאחר שתחנת הכוח הגיאותרמית הראשונה נבנתה במדינה, קניה הפכה למעצמת אנרגיה נקייה: בשנתיים האחרונות, 48% מהאנרגיה במדינה הופקה באמצעות החום של אדמת כדור הארץ – יותר מכל מדינה אחרת בעולם. 

בדנמרק – קרן סיוע חדשה תסייע לנפגעי משבר האקלים

בצעד היסטורי, דנמרק הכריזה על יצירתה של קרן סיוע להתמודדות עם נזקי משבר האקלים. בכך, דנמרק הופכת למדינה המפותחת הראשונה שמכירה באחריותה הכלכלית למשבר האקלים ומציעה סיוע למדינות מתפתחות שנאלצות להתמודד עם השלכותיו הקטלניות. 

תושבים מקומיים מתמודדים עם הצפה בבנגלדש בחודש יוני האחרון (צילום: שאטרסטוק)

רוצה לגרום לחדשות טובות לקרות?

למזלנו, יש סביבנו מלא דרכים שונות ליצור בעצמנו חדשות טובות. כל שבוע נתמקד כאן בדרך אחרת – והפעם: "סינסילה".

בשנת 2019, ובמרחק של 450 מטר מהעיר העתיקה, הוקם מרכז "סינסילה" על הגג של הספרייה המרכזית של מזרח ירושלים, שהפך במהרה לבית חדש לאקולוגיה אורבנית מקיימת וחדשנית.

טארק נסאר - הלב הפועם של מרכז סינסילה (צילום: אוהד צויגנברג)

אחת הפעילויות המשמחות ביותר של אנשי המרכז היא פרויקט 'נשות הדבש', שנועד לספק לנשות הקהילה כלים לשנות את חייהן ואת סביבתן לטובה: באמצעות טיפוח כוורות דבורים יכולות הנשים, ש-75% מהן היו מובטלות קודם לכן, לעזור לקיים את משפחתן ולשקם את הטבע שסביבן. 

המדריך לחיים הטובים: עוברים מבעלות לשימוש

מסתבר שכדי להציל את העולם, אנחנו פשוט צריכים להתחיל לחיות טוב יותר. 6 דרכים לחיים טובים (באמת), מספרנו החדש – "פחות זה יותר" – והפעם: עוברים מבעלות לשימוש

כדור הארץ נמצא במשבר. את זה כולנו יודעים גם בלי לגלול בפיד או לפתוח ספר. כולנו גם יודעים שהמשבר הזה לא נחת עלינו משום מקום – יש קשר הדוק בין הפעולות שלנו כיחידים וכחברה לבין התופעות שאנחנו מרגישים סביבנו כטמפרטורות המטפסות, זיהום האוויר המחריף והפגיעה המתמשכת בעולם הטבע.

לצערנו, התקבעה המחשבה שהצלת כדור הארץ מחייבת הקרבה מצדנו – הקרבה שמשמעותה ירידה באיכות החיים שלנו – אבל מתברר שבדיוק ההפך הוא הנכון. בספרו פורץ הדרך, "פחות זה יותר", ג'ייסון היקל מראה לנו איך הפתרונות למשבר האקלים גם ישפרו את חיינו.

במילים אחרות, אפשר להציל את העולם מבלי לוותר על החיים עצמם. אז איך זה עובד? הפעם נלמד שבמקרים מסוימים, משתלם לנו יותר להחליף את ה״שלי״ ב״שלנו״.

פועל סיני בורר בקבוקי פלסטיק למיחזור בכפר דונג שייאו קו, בפאתי בייג'ינג. (Fred Dufour/AFP/Getty ©)

מבעלות לשימוש

כולנו מרגישים את ההרגשה הזאת, הרגע הזה שמסתכלים מסביב בדירה – או בתוך איזה ארון – ופתאום עולה שוב אותה שאלה קבועה: למה, בעצם, יש לנו כל כך הרבה דברים שאנחנו לא צריכים? 

הבעיה היא שכל החפצים האלה לא רק תופסים לנו מקום בארון, הם גם גובים מחיר כבד מכוכב הלכת שלנו: ככל שאנחנו מייצרים יותר דברים, עוד ועוד מוצרים וחפצים שנשלחים מסביב לעולם לאנשים שונים, כך גם השימוש שלנו באנרגיה ובחומרים עולה בהתאם. והתוצאה? טביעת הרגל החומרית שלנו – כמות משאבי הטבע שבהם האנושות משתמשת והשפעתה על הסביבה – ממשיכה לגדול.  

מתוך ספרו של ג'ייסון היקל, "פחות זה יותר"

אז מה אפשר לעשות? ב-"פחות זה יותר", היקל מראה לנו שאחד הפתרונות הכי פשוטים וקלים לבעיה הזאת הוא לעבור מבעלות לשימוש – לחלוק יותר דברים, במיוחד את אלו שבהם אנחנו לא משתמשים ביומיום. 

תחשבו, לדוגמה, על כלי עבודה – חפצים שכולם צריכים לפעמים, אבל רוב הזמן הם שוכבים באיזה מחסן או ארון ומעלים אבק. חברות פרטיות רוצות למכור לכל אחד מאיתנו את המוצרים האלה, אבל אנחנו יכולים לחלוק אותם בקלות ולחסוך לעצמנו כסף ומקום בארון – ועל הדרך גם לעזור לפתור את משבר האקלים. 

"קפה תיקונים" בב"ש - אירוע שבו חפצים ששכבו בבית ללא שימוש מקבלים חיים חדשים (צילום: עמוד הפייסבוק של "הכלבויניק")

את האובססיה הפרטית לחפצים אנחנו יכולים להמיר בפתרון יעיל וקולקטיבי יותר, כמו מחסן שכונתי שבו כל הציוד שנדרש לתושבים. זאת לא סתם פנטזיה – מסביבנו צומחים ניצנים שיתופיים חדשים. ״תל וקח״, לדוגמה, ספרית חפצים קהילתית בפלורנטין כבר חוסכת לתושבי השכונה מאות שקלים על רכישה מיותרת של חפצים כמו כלי עבודה, סולמות, כבלים, ציוד קמפינג, בידורית ואפילו פלטת שבת.  

המעבר מבעלות לשימוש נוח וירוק במיוחד בנוגע לאחד גורמי הזיהום העיקריים בעולם: המכונית הפרטית. בשביל נסיעות שלא ניתן לבצע בתחבורה ציבורית או באופניים, אפשר להשתמש באפליקציות של בעלות ציבורית על רכבים. ״אוטותל״, המיזם הציבורי של עיריית תל אביב, הוא דוגמה מצוינת למעבר מוצלח שכזה. מאז תחילתו, מאות רכבים ירדו מהכביש ועדיין – כל מי שזקוק להם יכול להשיגם תוך זמן קצר ובקלות יחסית. 

אוטותל - מעבר מבעלות לשימוש בחסות ציבורית (צילום: עמית שעל)

צעדים קטנים-גדולים כאלה לא רק יעזרו לנו לפתור את משבר האקלים, הם יגלו לנו דרך חיים חדשה של חיים באיזון עם עולם הטבע – עולם של יציבות כלכלית, בו השפעה הקיים משרת את כולם. 

אז איך נגיע לשם? חשוב ככל שיהיה, מעבר מבעלות לשימוש הוא לא הפתרון היחיד. בשבועות הקרובים נשתף אתכם בפתרונות נוספים למשבר האקלים, כאלו שיכולים גם להציל את המערכות האקולוגית שסביבנו וגם לשפר את חיינו.

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

מה זה תקציב פחמן?

לפעמים, נתונים יכולים לספר סיפורים: הסיפור שמספר לנו תקציב הפחמן העולמי הוא הסיפור חשוב ביותר בימינו, על הסכנה שברגע המשבר הזה ועל הדרך לצאת ממנו

למרות החשיכה הקרה של דצמבר, בשנת 2015 נדמה היה לרגע שפריז – והעולם כולו – נושמים לרווחה ומתמלאים בתקווה. הבירה הצרפתית הצדיקה את שמה כעיר האורות, ועל מגדל אייפל נכתב באותיות מוארות "1.5 מעלות". היה זה הלילה בוועידת האקלים של האו"ם שבו ממשלות העולם הגיעו סוף-סוף לפשרה – והסכם פריז נולד.

ההכרזה על חתימתו של הסכם פריז (צילום: ניו יורק טיימס)

כחלק מההסכם – עליו חתומות 195 מדינות, כולל ישראל – היא שכל אחת מבין המדינות החותמות מתחייבת להפחית את פליטת גזי החממה השנתית שלה בכמות מוגדרת. ההתחייבויות – הידועות בשם “יעדים לאומיים” (NDC) – אמורות לעלות בקנה אחד עם המטרה: לקצץ את הפליטות הגלובליות ב-50% עד 2030 ולאפס אותן לגמרי עד שנת 2050 כדי לוודא שהטמפרטורה בעולם לא תעלה ביותר מ-1.5 מעלות צלזיוס.

הסכם פריז וההתחייבויות שנחתמו במסגרתו משאירות כל מדינה ומדינה, ואת העולם כולו, עם תקציב פחמן מוגדר וברור: כמות פליטות מסוימת של גז החממה הנפוץ ביותר, פחמן דו-חמצני, שניתן להוסיפה לאטמוספירה מבלי שזאת תסכן אותנו בהתחממות גבוהה יותר.

תקציב פחמן: הכמות המצטברת של פליטות פחמן דו-חמצני, שלפי הערכות תוכל לשמור על הטמפרטורה של פני השטח של כדור הארץ ברמה רצויה כלשהי. הדחיינות בקיצוץ הפליטות העולמיות תגרום לניצול מהיר יותר של תקציב הפחמן ותגדיל את הסיכונים לעלייה נוספת בטמפרטורה העולמית.

סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" (עמ' 204)

למעשה, כל אירועי ההכחדה ההמוניים בהיסטוריה של כדור הארץ – רגעים שבהם מספר עצום של מינים הושמד (ולעיתים, כמעט כל החיים על פני כוכב הלכת שלנו כולו) – התאפיינו בשינוי קיצוני ברמת הפחמן באטמוספירה ושינויי האקלים שנגרמו כתוצאה מכך. 

כיום, כמות הפחמן באטמוספירה עומד על כ-412 חלקיקים למיליון (בהשוואה ל-280 חלקיקים למיליון בשנת 1937, לדוגמה) – עובדה שמציבה אותנו על מסלול ישיר לקטסטרופה אקלימית בדומה לדברים שהתרגלנו לראות רק בסרטי אסונות הוליוודים.

כדי לעזור לנו להבין את הנקודה, מכון המחקר MCC הכין ספירה לאחור שכוללת את תקציב הפחמן שנשאר לנו כדי להבטיח שההתחממות העולמית תיעצר ב-1.5 או 2 מעלות – ואת כמות הזמן שנותרה עד שנסיים את התקציב שנותר לנו בכל אחד מהתרחישים האלה: 

אז איך אפשר לצמצם את ריכוז הפחמן באטמוספירה, לקרר את כדור הארץ ולשפר חיי האנושות כולה? משתילת יערות, דרך חקלאות מחדשת ועד לשמורות ימיות – כל הדרכים לשם מופיעות ברב המכר של סר דיוויד אטנבורו, "על פני האדמה" >

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

המדריך לחיים הטובים: שמים סוף לבזבוז המזון

מסתבר שכדי להציל את העולם, אנחנו פשוט צריכים להתחיל לחיות טוב יותר. 6 דרכים לחיים טובים (באמת), מספרנו החדש – "פחות זה יותר" – והפעם: סוף לבזבוז המזון

כדור הארץ נמצא במשבר. את זה כולנו יודעים גם בלי לגלול בפיד או לפתוח ספר. כולנו גם יודעים שהמשבר הזה לא נחת עלינו משום מקום – יש קשר הדוק בין הפעולות שלנו כיחידים וכחברה לבין התופעות שאנחנו מרגישים סביבנו כטמפרטורות המטפסות, זיהום האוויר המחריף והפגיעה המתמשכת בעולם הטבע. 

לצערנו התקבעה המחשבה שהצלת כדור הארץ מחייבת הקרבה מצדנו – הקרבה שמשמעותה ירידה באיכות החיים שלנו – אבל מתברר שבדיוק ההפך הוא הנכון. בספרו פורץ הדרך, "פחות זה יותר", ג'ייסון היקל מראה לנו איך הפתרונות למשבר האקלים גם ישפרו את חיינו. 

הבופה של מצילות המזון (צילום: עמוד הפייסבוק של ארגון "מוסללה")

במילים אחרות, אפשר להציל את העולם מבלי לוותר על החיים עצמם. אז איך זה עובד? נתחיל בפתרון הראשון:

להפסיק את בזבוז המזון

קבלו נתון פשוט מדהים: עד 50% מהמזון שמיוצר בעולם – כשני מיליארד טונות – מושלכים מדי שנה לאשפה. זה נכון למדינות עשירות ועניות כאחד: במדינות עשירות הדבר נובע מהשלכת מזון ״פגום״ או ״פג תוקף״ ובמדינות עניות הדבר נובע מבעיות בהובלה ובתשתיות האחסון – שגורמים לכך שמזון נרקב לפני שהוא מגיע לשוק.

בזבוז מזון בישראל (מתוך הדו"ח של "לקט ישראל")

במונחים של אנרגיה, קרקע, מים ופליטות גזים – יש לכך יש מחיר אקולוגי יוצא דופן: תיאורטית, אם נפסיק לבזבז מזון בהיקפים הנוכחיים נוכל לצמצם את היקף החקלאות התעשייתית בחצי מבלי שנרגיש השפעה כלשהי בצלחת שלנו. שינוי כזה יכול לצמצם את פליטות הגז בעוד 13% ולשקם בו זמנית 24 מיליארד דונמים של קרקע עבור בתי גידול של חיות בר וספיחת פחמן.

והשינוי הזה כבר קורה במדינות מסוימות: קוריאה הדרומית אסרה לחלוטין על השלכת מזון למזבלות והיא דורשת ממשקי בית ומסעדות להשתמש במיכלי קומפוסט מיוחדים, ואילו בצרפת ובאיטליה חוקקו לאחרונה חוקים שאוסרים על סופרמרקטים לבזבז מזון ובמקום זאת מחייבים אותם לתרום אותו לצדקה. אין שום סיבה שישראל, עם הצפיפות הגדולה שבה ומשאבי הקרקע והטבע המוגבלים שלה – לא תפעל באופן דומה.

ההשפעות הסביבתיות של בזבוז מזון (מתוך הדו"ח של "לקט ישראל")

מצילות המזון

בין חלוצי התחום בארצנו נמנה ארגון ״מצילות המזון״ מבית "מוסללה", שבשנתיים האחרונות כבר הציל מעל 120 טון של מזון בשוק הסיטונאי בירושלים. מתנדבי הארגון דואגים שהמזון הזה, תוצרת חקלאית מקומית וטרייה, תגיע למשפחות ב-22 שכונות בבירה וסביבתה – ביניהן אמהות חד הוריות, חרדיות גרושות, ניצולי שואה, מהגרות עבודה, רשתות של מבקשי מקלט, בדואים ועוד.

בנוסף, אנשי הארגון מפעילים קייטרינג חברתי ומקיים שמבוסס על 80% עודפי תוצרת טריה וחומרי גלם מקומיים, לצד סדנאות ושיחות בנושא בזבוז המזון ובניית מערכת מזון אלטרנטיבית בשיתוף פעולה עם ארגונים, פסטיבלים, בתי ספר ואנשים פרטיים.

חשוב ככל שיהיה, זהו לא הפתרון היחיד שהיקל מציע בספרו החדש. בשבועות הקרובים נשתף אתכם בפתרונות נוספים למשבר האקלים, כאלו שיכולים גם להציל את המערכות האקולוגית שסביבנו וגם לשפר את חיינו. 

אבל אם הסקרנות חזקה ממך, ״פחות זה יותר״ זמין כאן באתר – ומחכה רק לך >

מודפס
דיגיטלי

פחות זה יותר כך יציבות תציל את העולם

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה