מאה שניות לחצות: בין המלחמה באוקראינה ומשבר האקלים

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

מדוע המלחמה באוקראינה רק מחדדת את הצורך לפעול בדחיפות בכל מה שקשור למשבר האקלים? שעון יום הדין ממשיך לתקתק וסר דיוויד אטנבורו מזהיר בספרו החדש, כאן על פני האדמה: "זה יוביל לחורבננו"      

יונתן יעקבזון

ב-24 בפברואר, העולם כולו עצר את נשימתו כאשר כוחות רוסיים התקדמו לעבר פריפיאט שבאוקראינה, מקום מושבה של תחנת הכוח הגרעינית שהפכה לסמל ולשם נרדף לאסון מעשה ידי אדם – צ'רנוביל. רצה המקרה, וזה גם המקום שבו נפתח ספרו של דיוויד אטנבורו "על פני האדמה". בעומדו בין הריסותיה של העיר החרבה, כותב האיש שחקר כמעט כל חלקה על פני הגלובוס: 

"פריפיאט שבאוקראינה שונה מכל מקום אחר שבו הייתי. זהו מקום של ייאוש מוחלט [...] משום שכל מה שיש שם—מלוחות המודעות שאיש אינו מסתכל בהם עוד, דרך סרגלי החישוב המושלכים בכיתת המדעים ועד לפסנתר ההרוס בבית הקפה — הוא אנדרטה ליכולתו של המין האנושי לאבד את כל הנחוץ לו והיקר ללבו. על פני כדור הארץ יש רק לנו, בני האדם, די כוח לברוא עולמות ואז להשמידם" (תרגום: נעמי זוסמן | עריכה לשונית: תמר נויגרטן | עריכה מדעית: אבנר גרוס).

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

הדברים של אטנבורו רלוונטיים יותר מתמיד, וארבעה ימים אחרי תחילת הפלישה, ב-28 בפברואר, הם אף קיבלו חותמת מהדהדת – ולא בגלל כיבוש תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה שהתרחש אז. היה זה גם מועד פרסום דוח ה-IPCC השישי, שחלקו השני כַּלל תחזיות קשות על הצפוי לתושבי כדור הארץ בשני העשורים הקרובים. בין השאר: היעלמותם של ערים ויישובים תחת פני המים, ופגיעה ביכולתנו לגדל מזון ולספק מי שתייה נקיים, אשר יובילו לגלי פליטים חסרי תקדים.

קשה להאשים את מדעני האקלים בעיתוי המחורבן. המשבר שאיתו הם מתמודדים לא מכפיף עצמו לשיקולי רייטינג. ועדיין, לא צריך להיות מדען כדי להבין אמת אחת פשוטה: כשהתותחים רועמים, לא רק המוזות שותקות – גם כל מחשבה על העתיד נדחקת הצידה לטובת התגייסות טוטאלית לצרות ההווה. ככלות הכל, למי יש זמן לחשוב על משבר האקלים בימי מלחמה שעלולה להסתיים בשואה גרעינית. אבל האם הנהייה אחר תרחישים פוליטיים ספקולטיביים, האובססיה לנבלים ולגיבורים, והכמיהה למבנה נרטיבי של בני אור נגד בני חושך – הן לא חלק מהסיבות שמלכתחילה מקשות על ההתמודדות עם משבר האקלים? 

כבר עתה צ'רנוביל איבד את הבכורה כאסון הגדול ביותר שהוא מעשה ידינו. כפי שאטנבורו כותב בספרו, "העולם הטבעי גווע. העדויות לכך סובבות אותנו מכל עבר. זה התרחש במהלך חיי. ראיתי זאת במו עיניי. זה יוביל לחורבננו". כעת הגיעה העדות המוחצת מכולן. 

סר דיוויד אטנבורו בצ'רנוביל, במהלך צילומיי "על פני האדמה". קרדיט: Joe Ferreday

הדו״ח הנוכחי, בעל הסמכות הגדול ביותר בעולם בתחומו, מתפרס על פני יותר מ–3,500 עמודים שנכתבו ע"י 270 מדענים מ–67 מדינות שונות. כולם תמימי-דעים: משבר האקלים חמור אף משחשבנו, הסכנה קרובה משחשבנו. אנחנו ניצבים במסלול ישיר לעבר קטסטרופה אקולוגית בלתי-הפיכה. "הדוח הזה הוא אטלס של סבל אנושי וכתב אישום כבד נגד מנהיגות אקלים כושלת", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. 

בימי המלחמה הקרה, "שעון יום הדין" הציג את ההסתברות לפריצתה של מלחמה גרעינית בין בריה"מ לארה"ב ב"דקות לחצות" – ככל שהמחוגי השעון התקרבו לחצות פירושו שגבר הסיכון למלחמה גרעינית ובעקבותיה, קץ האנושות. החל מ-2007, שינויי האקלים נוספו למארג השקלולים המשפיעים על מיקום מחוגי השעון; אז, השעה היתה 5 דקות לחצות – עתה, ועוד לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, המחוג הארוך ניצב רק 100 שניות בלבד מאסון. 

כפי שהמלחמה באוקראינה שוב מוכיחה, שינויי האקלים הם רק חלק אחד – וקשה במיוחד – ממשבר גדול יותר, משבר האדם. "עלינו לשנות את דרך החיים שלנו ביסודה", קובע בנחרצות דוח ה-IPCC החדש ומזהיר כי כדי להימנע מתוצאותיו החמורות ביותר של משבר האקלים, "נדרשות פעולות דחופות ומרחיקות לכת ושינויים מהותיים בכל ההיבטים של חיי האדם". השעה כבר מאוחרת, אבל השעון עוד לא מורה חצות. בספרו החדש, אטנבורו מספר לנו שכבר יש בידינו החלופה לדרך החיים הבלתי-מקיימת שהובילה אותנו לכאן, "טעותנו הגדולה ביותר" כלשונו, ומסביר כיצד, אם נפעל עכשיו ממש, נוכל עדיין לתקנה.

מודפס
דיגיטלי

על פני האדמה העדות שלי וחזון לעתיד

89 99
מודפס (₪89)
דיגיטלי (₪49)
נקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שישה ספרים
ב- ₪690 ₪399
רק למנויי רדיקל.

רוצה להצטרף לרדיקל? דברו איתנו

אנחנו כאן דברו איתנו!

מה הרעיון הרדיקלי שלך?

סל הקניות

סגור