משרדי הגנת הסביבה והקידום הקהילתי התחייבו לקדם חקלאות עירונית

בתגובה לפניות "הארץ", הצהירו השרות גילה גמליאל ואורלי לוי-אבקסיס כי יקדמו את חזון "עיר-יער", הזוכה בתחרות הרעיונות של "רדיקל". במשרד החקלאות ועדה מקצועית בוחנת את הנושא

לי ירון

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל והשרה לקידום וחיזוק קהילתי אורלי לוי-אבקסיס, הודיעו כי משרדיהם יקדמו תוכניות ממשלתיות להרחבת החקלאות העירונית בכל הארץ. זאת, בתגובה לפניית "הארץ" בדבר הרעיון הזוכה בתחרות של "רדיקל" לרעיונות פורצי דרך. מבין כ-700 הצעות שהוגשו לתחרות נבחר למקום הראשון המתווה בשם "עיר-יער" שהציגו ד"ר אלון אלירן ותמי צרי.

"נושא הגינות הקהילתיות ייכנס לתוכנית העבודה של המשרד לשנה הבאה, ואנחנו נקדם אותו מהאג׳נדה המשרדית בשיתוף התושבים והרשויות המקומיות", הצהירה השרה לוי-אבקסיס. במשרד להגנת הסביבה מסרו כי השרה, גילה גמליאל, רואה "חשיבות רבה בפיתוח החקלאות העירונית – נושא חשוב ורלוונטי בעיקר בתקופת משבר הקורונה. השרה רואה עצמה כמאיצה ומקדמת את התחום, וסבורה כי הוא מגשים את מטרות המשרד להגנת הסביבה ומוסיף זווית של חדשנות. כדי להרחיב את היקף הגינות הקהילתיות והחקלאות העירונית אף יותר ולהפוך את אותן למשמעותיות יותר, תרתום השרה את השלטון המקומי ומשרד החקלאות. המשרד ישמח לקחת חלק בכל התארגנות מסוג זה ולהוביל מקצועית".

"עיר-יער" מציע פתרון הוליסטי רדיקלי לתכנון העירוני המנותק מהטבע ומביא להתחממות, פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, פסולת והצפות. הוא מגלם תפישה חדשה של העיר כסביבת מחיה שהטבע משולב בה באופן בלתי נפרד. כחלק מהחזון שהציגו אלירן וצרי, ערים יטפחו צמחייה מגוונת, צמחי מאכל וצמחי מרפא שירחיבו את הביטחון התזונתי של התושבים – בעוד אלה יקבלו תשלום מהעיריות על לקיחת חלק בעבודות האדמה. הפסולת האורגנית תושב לאדמה בתחומי העיר במקום להיזרק ותחסוך עלויות כספיות ונזקים סביבתיים. צעדים נוספים הם קביעת תעריפי מים וארנונה "חקלאיים" בעיר, כגון הנחות בארנונה לבניינים משותפים שנרתמים ומאפשרים חקלאות בחצר המשותפת או על הגג, או הנחה בארנונה מול כל ק"ג זבל שמושב לאדמה.

השרות גילה גמליאל (מימין) ואורלי לוי-אבקסיס. צילום: תומר אפלבאום, המשרד להגנת הסביבה

בתגובה לרעיון, הוסיפה השרה לוי-אבקסיס: "המשרד בראשותי בהחלט מתכוון להוביל יוזמה כזו. מעבר ליציאה מחוץ לבית, עבודת הכפיים וההזדמנות לעשייה משפחתית – גינות קהילתיות יכולות לזמן אפשרות לחיבורים בין התושבים. זו הזדמנות לפעילות רב-דורית. בחזון המשרד גם גינות קהילתיות יוכלו להוות מרכזי עשייה קהילתיים, כאשר המבקרים בהם מהווים פוטנציאל התנדבותי והנהגתי". אנשי המקצוע במשרדה הוסיפו כי חקלאות עירונית היא אחת הדרכים לפיתוח הקהילה המקומית תוך מענה על צרכים נוספים, כמו הרחבת הריאות הירוקות בתוך היישובים וחיזוק ביטחון תזונתי. "הגינות הקהילתיות הקיימות באופן נקודתי היום בחלק מהרשויות עונות על צורך חברתי, קהילתי, אקולוגי וגם חינוכי, ואנחנו מתכוונים לגבש מדיניות בנושא ולקדם תוכנית תוך שיתוף מלא של התושבים ויחד עם הרשויות המקומיות ושותפים נוספים בתוך הממשלה, ככל שיידרש".

גם ממשרד החקלאות נמסר כי ישנו צוות מקצועי אשר בוחן את בימים אלו את הנושא. בתגובה לפניית "הארץ" למשרד ולשר אלון שוסטר נמסר כי במשרד הוחלט על הקמת ועדה מקצועית לבחינת נושא החקלאות והגינון העירוני וכי עם גיבוש מסקנות הוועדה, הם יועברו לאישורו של המנכ"ל והשר. בדומה לחזון "עיר-יער", ממשרד החקלאות נמסר כי גם בחזונם עבודות הגינון הקהילתי והחקלאות היצרנית משלבים בין אוכלוסייה שעד כה לא עסקה בחקלאות ועבודה חקלאית, והן מהוות כלי לשינוי חברתי, עידוד כלכלה אלטרנטיבית ושמירה על שטחים ירוקים בתוך העיר.

מה יהיה תפקיד הרשות המקומית?

למרות שכלל המשרדים הרלוונטים הצהירו על תמיכתם במיזמים מסוג זה כעת, בתקופתן של ממשלות קודמות לא נעשה הרבה בנדון – וכיום אין תמיכה נרחבת לקידום חקלאות עירונית. במשרד החקלאות תומכים כיום ב-160-200 אלף שקל בכ-50 רשויות לצורך הקמת גינות קהילתיות. במשרד להגנת הסביבה תומכים כיום ב-160 רשויות מקומיות במסגרת קולות קוראים בסך של יותר מ-13 מיליון שקל לשלוש שנים (כלומר 3.7-5.2 מיליון שקל בשנה). אלה סכומים לא משמעותיים במונחים של תקציב המדינה.

בפורום ה-15, המאגד את הערים העצמאיות ממענקים ממשלתיים (למשל תל-אביב, ראשון לציון ופתח תקווה) סבורים כי כיום אין מספיק עשייה ממשלתית או מקומית לתמיכה בחקלאות עירונית. בתגובה לפניית "הארץ", אמרו שם: "היתרון של ההצעה הוא במסקנה שהחקלאות העירונית במתכונתה הנוכחית הגיעה לתקרת זכוכית, ובתנאים הנוכחיים יהיה קשה להתפתח מעבר ליוזמות התנדבותיות או עירוניות נקודתיות ולהפוך לערוץ יצרני של ממש. ההצעה מזהה את החשיבות שביצירה ומיסוד של "פרופסיה" בתחומי החקלאות והמזון ברמה המקומית".

גינה קהילתית בגינת דבורה בארון בתל-אביב. צילום: אביבה עין גיל

בדומה למוצע ברעיון "עיר-יער", בפורום ה-15 סבורים כי "על הממשלה לפעול להסרת חסמים, בדגש על הסדרת מסלול תעריפי עבור מים לחקלאות עירונית, הסדרת ייעוד קרקע לחקלאות עירונית בחוק התכנון והבנייה. ניתן אף לבחון אפשרות לעודד את שילוב מרכיב הכלכלה המעגלית במיזמי חקלאות עירונית, כגון איסוף וקומפוסטציה של פסולת אורגנית וכך לייצר פתרון מקומי לטיפול בפסולת זו".

מנגד, בפורום אמרו כי לצד סיוע ממשלתי – הדרך הטובה ביותר לקדם מיזמים מסוג זה הינה דרך יזמים פרטיים. בכך, בפורום מתנערים הלכה למעשה מאחריות הרשויות המקומיות שעשויות היו להיות קטליזטור לקידום הנושא, למשל בקביעת "היטל אקלים" בארנונה בדומה ל"היטל שמירה" והפניית הכספים להקמת כוח חלוץ חקלאי-עירוני אשר הציעו הזוכים. "כדי לאפשר קפיצת מדרגה אמיתית, החקלאות העירונית חייבת להפוך מענף חובבים המבוסס על התנדבות ועשייה אקראית, לענף מקצועי המבוסס על בעלי מקצוע המתפרנסים מעבודתם. הפתרון איננו להפוך את הרשות המקומית ליזמית מסחרית בתחום החקלאות, ולדרוש ממנה לנהל ענף משקי, לשלם משכורות ולמעשה לייצר את הפרנסה בענף החקלאות העירונית.

מאי 2017 – רעיית הנשיא המנוחה, נחמה ריבלין, מארחת תלמידות כיתה ח' בגינה הקהילתית בבית הנשיא. צילום: תומר רייכמן

"פרנסה, התפתחות והצלחה של ענף חייבים להיות שילוב של יוזמה ויזמות אישית של אנשים וקבוצות אנשים מאוגדות, תכנון עסקי נבון, בסיועה של מדיניות תומכת, עידוד ותמרוץ של הממשלה והרשויות והמקומיות", מסרו בפורום. לדידם, ככל שהנושא ימשיך להיתפש כמיזם קהילתי מצומצם בהיקפו, שנזקק לסיוע של הרשות המקומית, הוא ימשיך להיתפש כשולי ואילו המצב הרצוי הוא "שהעשייה בתחום החקלאות העירונית תובל על-ידי יזמים חברתיים, ואילו הממשלה והרשות המקומית יספקו תמיכה ושירותים נלווים". לא ברור, אם כך, מה סדר הגודל ואופן התמיכה שבפורום סבורים שהרשות מקומיות אכן צריכות להעניק.

מנגד, מעיריית ירושלים למשל נמסר כי העירייה דווקא סבורה שבאחריותה להרחיב את התמיכה ב-70 הגינות הקהילתיות שקיימות בעיר ולהרחיב אותן. זאת,  דווקא בשל המשבר החברתי-כלכלי שיצרה מגפת הקורונה. "נכון להיום, 20%-30% מהגידולים בגינות הקהילתיות בירושלים הם ירקות. בעקבות הקורונה עלתה המחשבה לנצל את הפלטפורמה הזו לגידול מזון באופן אינטנסיבי יותר מכפי שנעשה עד כה. עיריית ירושלים, באמצעות המחלקה לאיכות הסביבה, הכינה תכנית אב לחקלאות עירונית, כשהתפישה המרכזית היא שמדובר בהזדמנות לנסח במשותף עירוניות וחברה עירונית מקיימת, בריאה יותר המפחיתה את תלותה בגורמים חיצוניים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שישה ספרים
ב- ₪690 ₪399
רק למנויי רדיקל.

רוצה להצטרף לרדיקל? דברו איתנו

אנחנו כאן דברו איתנו!

מה הרעיון הרדיקלי שלך?

סל הקניות

סגור