לא תמיד שונאים מתוך רגש אמיתי. לפעמים שונאים כי זה הדבר היחיד שמרגיש יציב. בערב מיוחד בבית רדיקל נדבר על הרגע שבו רגש שנראה כמו אמת הופך להרגל, ואיך אפשר להתחיל לחשוב מעבר לו.
נקרין בבית רדיקל את “השנאה” (מתייה קסוביץ׳, 1995), סרט מטלטל על אלימות מתגלגלת. בתוך הריסות וזעם שנותרו אחרי מפגש עם אלימות משטרתית, שלושה חברים – יהודי, ערבי ושחור – משוטטים בשכונה שלהם חסרי מטרה. כשהם מגלים אקדח של שוטר שנותר בזירה, הלילה מקבל תפנית מסוכנת.
לפני הסרט- הרצאה של מבקר הקולנוע אורון שמיר על אלימות משטרתית בקולנוע – והנחמה הממכרת אך הכוזבת שמציע רגש השנאה.
