הסובייקט שאמור להאמין

בהסובייקט שאמור להאמין (2003) ז׳יז׳ק מציע פרשנות צמודה של מצב העניינים הדתי בימינו מנקודת מבטה של הפסיכואנליזה הלאקאניאנית. הוא מבקר את גרסאותיה הרווחות של הרוחניות בימינו – הגנוסטיות של "העידן החדש", הזן-בודהיזם המערבי והיהדות הלוינסית-דרידיאנית – ולאחר מכן מנסה לגאול את הגרעין ה"מטריאליסטי" של הנצרות. קריאתו בנצרות הנה פוליטית במוצהר, ורואה בקהילת המאמינים הפאולינית גרסה ראשונה של קולקטיב מהפכני. מכיוון שבימינו אפילו חסידי הנאורות, כמו הברמאס, מודים בנחיצותו של חזון דתי על מנת לעגן את עמדתנו האתית והפוליטית בעידן "פוסט-חילוני", אזי הספר הזה, המבטא עמדה מטריאליסטית בעליל ובה-בעת מכיר בחוב לגרעין המורשת היהודית-נוצרית, יעורר לבטח מחלוקת.