הדס קלדרון, שורדת טבח שבעה באוקטובר בניר עוז, הייתה לאחד הקולות הבולטים במאבק להחזרת החטופות והחטופים. בספרה זה היא מתעדת את שהתרחש, רגע אחר רגע: את שעות האימה שבהן שהתה לבדה בממ"ד, נלחמת בכל כוחותיה למנוע את כניסת המחבלים; את הגילוי כי שני ילדיה הצעירים, סהר וארז, ואביהם עופר, נחטפו לעזה, וכי אימהּ ואחייניתהּ נרצחו; את המאבק העיקש שניהלה להשבת ילדיה לביתם, ואת המשכו למען עופר ולמען השבת החטופות והחטופים כולם.
קלדרון ניחנה בראייה מפוכחת של המציאות, וכזהו גם ספרה. בצורה ישירה וכנה היא מתארת את מחשבותיה ורגשותיה, את הרגעים שהניעו אותה לקום ולפעול בכוח ובעוז, בכל דרך אפשרית ובלי מעצורים, מול שועי עולם, מול ממשלת ישראל, בתקשורת בארץ ובעולם.
לראות את השמיים הכחולים הוא סיפור מצמרר על הטבח האכזרי של שבעה באוקטובר. זהו סיפור מעורר השתאות על מאבק עיקש במרחב של אימה ואי ודאות, על חברוּת קרובה שבלעדיה דבר לא היה אפשרי, על התגייסות ועזרה של רבים. זהו סיפור על קהילה קטנה, שיותר מרבע מתושביה נחטפו או נרצחו, על מייסדיה וחבריה, אנשי יצירה, שלום ועמל. זהו סיפור על גבורה, על ערבות הדדית ועל חובה מוסרית. זהו תיעוד אמיץ וכן, מבפנים, של אחד מהרגעים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה הישראלית.
"ברגע כתיבת שורות אלה יש עדיין חטופות וחטופים בשבי. מתי שוב יוכלו לראות את השמיים הכחולים?"
